זהר

קצב) ור׳ שמעון נטל פתקא, וחמא מה דחמא, ברזין דתמן, כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא, ונפיל ביה שינתא, ודמך עד צפרא. כך נהר יממא, קם ופרח ההוא פתקא מניה, והא אינון תרווייהו אתיין, אמר ליה, קום רבי, זכאה חולקך, קום. בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין, כמה חדוה אחזיר לן, כד יהבו רשו לגלאה לך, כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר, שאילו בשלמיה דבר יוחאי, אתריה דבר יוחאי, הא פנו ליה מכמה יומין. לית מאן דיקרב לגביה, זכאה איהו.

פירוש הסולם

קצב) ור׳ שמעון נטל וכו׳: ור״ש לקח הכתב, וראה מה שראה בהסודות אשר שם כל אותו היום. בלילה, ראה נר, ונפל עליו שינה, וישן עד הבקר. כשהאיר היום קם ופרח אותו הכתב ממנו. והנה אלו השנים באו. א״ל, קום רבי אשרי חלקך, קום. בשבילך ראינו וזכינו לכמה סתרים עליונים. כמה שמחה הראו לנו כשנתנו לנו רשות לגלות לך כל מה שאתה רוצה. ראש הישיבה העליונה, יצא אלינו, ואמר שאלו בשלום בן יוחאי, מקומו של בן יוחאי פנוי לו מכמה ימים, אין מי שיקרב לו, אשרי הוא.