זהר

קצב) מעטר ה׳ לו׳, בע׳ אלף וה׳ מאה כתרין, דמתעטרן בחד כתרא, הה״ד בעטרה, שעטרה לו אמו. ו׳ בתרין רישין, גליפא רישא, קוצא חד לעילא, וקוצא חד לתתא, וי׳ נחית לו׳, גליפא דגלופין בגוייהו, שבעין אנפין דעטרין מעילא לתתא. ביה טאסין גביעין ופרחין, דא סליק, ודא נחית מתגלפין חד בחד.

פירוש הסולם

קצב) מעטר ה׳ לו׳ וכו׳: אחר שנתפשטו ג׳ קוי חב״ד בבינה שה״ס ה' היא מעטרת הו׳, בע׳ אלף וחמש מאות כתרים. ז״ס דחכמה חג״ת נה״י ה״ס ע׳ אלף, שהוא קו ימין. וחג״ת נ״ה דבינה ה״ס חמש מאות, שהם קו שמאל, שהם מתעטרים בעטרה אחת, שה״ס הדעת, המאחדת וכוללת אותם. ז״ש, בעטרה שעטרה לו אמו, כי הבינה היא אמו של הו׳ שהוא ז״א. ונמצא אשר הו׳, בב׳ ראשים חקוק הראש שלו, דהיינו חכמה ובינה, וע״כ נכתבים ב׳ קוצין בראש הו', קוץ אחד למעלה, רומז על חכמה, קוץ אחד למטה, רומז על בינה. והי׳, שהוא חכמה, יורד אז להו' דהיינו שהו׳ נקשרה ביוד כמו הה'. החקיקה דכל החקיקות, שהוא קו האמצעי, ביניהם דב׳ ראשים, שהוא ע׳ פנים המעטרים מלמעלה למטה, דהיינו דעת המתפשטת ממעלה למטה. שהוא חג״ת נהי״מ, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. בו מעופפים גביעים ופרחים, שהדעת נחלקת לב׳ חלקים, אורות הימין שבו נקראים גביעים, ואורות השמאל שלו נקראים פרחים, זה עולה, דהיינו הפרחים, להיותם בהארת חכמה,שאינה מאירה אלא ממטה למעלה. וזה יורד, דהיינו האורות דימין שמשפיעים ממעלה למטה. ונחקקים זה בזה, שאורות דימין נכללים באורות דשמאל.