זהר

קצב) ותא חזי, מאי טעמא כולהו אמירן לקבל כל כתרא וכתרא. מצות עשה באתרא דחזי ליה. ומל״ת באתרא דחזי ליה. ואינון תלתא בתראי אינון לא תעשה מכללא דעשה, כדאוקימנא, בכלהו, אע״ג דהאי שרי, האי אסיר, בגין דאינון לקבל עתיקא דעתיקין, דחסד ורחמים גדולים תליין ביה, ולא אתחזי אלא למצות עשה, בג״כ דייק מנייהו, דלא יתפני בר נש לסטרא אחרא, ורשים להו במצות לא תעשה.

פירוש מעלות הסולם

קצב) ות״ח מ"ט כלהו וכו׳: ובוא וראה, מהו הטעם שכל הדברות שהן כנגד ז"ס תחתונות חג״ת נהי״מ, יש כנגד כל ספירה וספירה, מצות עשה במקום הראוי לו, ומצות לא תעשה במקום הראוי לו. כלומר או מ"ע או מצות ל״ת. ואלו ג׳ דברות האחרונות שהן כנגד ג׳ ספירות הראשונות, הן לא תעשה מכלל עשה, כמו שהעמדנו בכולן, בכל גה״ר, אע״פ שזה מותר, וזה אסור. שמצד הסטרא אחרא אסור. ובדרכי הקדושה מותר. הרי שיש בכל אחת עשה, ולא תעשה. ושואל מ"ש ז"ת מג״ר. ומשיב, משום שהם ג׳ הראשונות הם כנגד עתיקא דעתיקין, שחסד ורחמים גדולים תלוים בו, ואינו ראוי אלא למצות עשה. ומשום זה מדייק, מהם דהיינו ממצות עשה שמצוה לקיימם בדרך הקדושה, מדייק, שלא יפנה האדם בהם לסטרא אחרא, ורשם אותם ע"כ במצות לא תעשה.