זהר

קצא) א"ל ת"ח, כגוונא עלאה, אתעבד מקדש ברתיכוי קדישין, ובתר כן, אשרי קודשא בריך הוא דיוריה עמהון, כעניינא דא, וכגוונא דא, אתערו חברייא מארי מתניתא בטעמא דתפלין, למהוי ההוא גברא דוגמא דרתיכי עלאין, רתיכא תתאה, רתיכא עלאה, למיתי מלכותא דיליה, וישרי דיוריה עלויה.

פירוש הסולם

קצא) א"ל ת"ח וכו': אמר להם בוא וראה המקדש נעשה כעין העליון, בצורות מרכבותיו הקדושות, ואחרי כן, השרה הקב"ה את שכינתו עמהם. כענין הזה וכאופן הזה, העירו החברים בעלי המשנה, בטעם התפילין, שאותו האדם ומניחם, יהיה דוגמא למרכבות העליונות: למרכבה התחתונה ולמרכבה העליונה. כדי שתבא המלכות שלו וישרה שכינתו עליו.
ביאור הדברים. כבר נתבאר סוד ב' המרכבות, (לעיל ב"א דף פ"ה ד"ה ביאור ע"ש כל ההמשך) ואין להכפיל דברים. ולשתיהן צריכים. כי יש מעלה במרכבה עלאה שלמעלה מחזה, שאינה במרכבה תתאה שלמטה מחזה. כי אין זווג נוהג אלא במחזה ולמעלה ששם פני אדם, ולא במחזה ולמטה שחסר שם פני אדם. וכן יש מעלה במרכבה תתאה שמחזה ולמטה, שאינה במרכבה עלאה שמחזה ולמעלה, כי מקום גילוי החכמה הוא בהמרכבה שמחזה ולמטה ולא במרכבה שמחזה ולמעלה (כנ"ל ב"א דף ע"ד ד"ה ועלמא דאתגליא עש"ה) לפיכך אין גילוי השלמות זולת בשתי המרכבות ביחד: כי המרכבה תתאה עולה ונכללת בזווג שיש מחזה ולמעלה במרכבה עלאה, ואז מתגלה החכמה במרכבה תתאה. (עי' לעיל ב"א דף פ"ו ד"ה אמנם).
וז"ש כגוונא עלאה אתעבד מקדש ברתיכוי קדישין, שהמשכן וכליו נסתדרו בדוגמא לב' המרכבות. ובתר כן אשרי קב"ה דיוריה עמהם, כי אז עלתה מרכבה תתאה למקום מרכבה עלאה, ונכללה בזווג אשר שם, ואז נתגלה החכמה במרכבה תתאה, שה"ס השראת השכינה בתחתונים. כעניינא דא וכגוונא דא, וכו' למהוי ההוא גברא דוגמא דרתיכי עלאין, כן צריך האדם המניח תפילין לכוון באלו ב' המרכבות והסדרים שבהם למיתי מלכותא דיליה וישרי דיוריה עלויה, כי אז תבא המלכות של הקב"ה, וישרה הקב"ה שכינתו עליו. כי אין גילוי החכמה אלא בסוד המלכות שה"ס מחזה ולמטה, ונקראת שכינה. אבל אין זווג להמשכת החכמה אלא מחזה ולמעלה, וע"כ על ידי שתי המרכבות ביחד מתגלה השלמות .