זהר

קצא) מחללא תניינא, מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא. ומתפתחין ן׳ תרעין. מאלין ן׳ תרעין, אתאחדן ן׳ יומין דאורייתא. ן׳ שנין דיובלא. ן׳ אלף דרין, דזמין קב״ה לאתבא רוחיה ליה, ולשרייא ביה.

פירוש הסולם

קצא) מחללא תנייינא וכו׳: מחלל השני. מתבקע ומתפשט מבוע אחד אחר, שה״ס קו שמאל, הנקרא בינה, ונפתחים נ׳ שערים. מאלו נ׳ שערים מתאחדים חמשים יום של התורה, דהיינו ביום החמשים לספירת העומר שבו ניתנה התורה חמשים שנים של יובל. חמשים אלף דורות שעתיד הקב״ה להשיב רוחו בהם, ולשרות בהם.
פירוש החלל השני הוא בינה דז״א, ובחינת קו שמאל דישסו״ת, שבה עצם גילוי הארת החכמה, שיש לה יחס של ל׳ דל׳ דצלם כנ״ל בסמוך, כי היא עצם הבינה שחזרה לחכמה, המקבלת מל״ב נתיבות החכמה הנ״ל בסמוך, ובשביל ששיעור החכמה המתגלית היא רק ו״ק דחכמה, אין לה אלא מחסד ולמטה, ומשום שבינה עד הוד אתפשטותה ואין בה יסוד ומלכות, ע״כ נבחנת לה׳ ספירות שבכל אחת עשר ספירות, שזה מורה על ו״ק דג״ר, וה' פעמים עשר ה״ס נ׳ שערים. וה״ס חמשים יום של מתן תורה, ושל יובל, ושל נ׳ אלף דורות, שכל אלו רומזים על שיעור החכמה הנגלה בישסו״ת.
והבן ההפרש בין חכמה דז״א לבינה דז״א, כי החכמה דז״א שבחלל הימני, להיותה רק בבחינת פתיחת החכמה להשפעה, ואין בו שום מדובר מבחינת קבלה לעצמו, כנ״ל בדבור הסמוך, ע״כ מבינה ולמטה שבו נחשב לשבילי החכמה, ואע״פ שבינה היא ג״ר מ״מ מבחינת פתיחת החכמה נפתחים גם הג״ר דחכמה. ואינה נסתרת אלא מחכמה דאור ישר בלבד, להיותו נסתמה במו״ס דא״א. משא״כ הבינה ח״א שבחלל השמאלי דגולגלתא. להיות החכמה בה בבחינת הקבלה, ע״כ אין בה אלא נ׳ שערים, דהיינו מחסד ולמטה, ואפילו הבינה אינה מגולה בה, כי בינה בחינת ג"ר היא, והג״ר דחכמה אינם מקובלים משום הכרעת קו האמצעי, כנודע, וע״כ אין בה מהארת החכמה אלא ו״ק שהם מחסד ולמטה בלבד.