זהר

קצא) ותאנא, כה יהיה זרעך ממש. בההיא שעתא חדי אברהם, לאסתכלא ולמנדע שמיה, ולאתדבקא ביה, משום דאתבשר בכ״ה, ואע״ג דדינין מתערין מנה, חשבה אברהם לההוא כתרא, אע״ג דהיא דינא, כאלו היא רחמי. הה״ד, ויחשבה. מאי ויחשבה. לההוא כתרא. צדקה רחמי. אמר רבי יצחק, כ״ה כתרא עשיראה היא, ואתקרי צד״ק, ודינין מתערין מנה, ואברהם אע״ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק. הוא חשבה צדקה, דדינין לא מתערין מנה, בגין דהוא רחמי.

פירוש הסולם

קצא) ותאנא כה יהיה וגו׳: ולמדנו, כה יהיה זרעך ממש. שהזרע שלו יהיה ממלכות ממש, ואם לא ספירת המלכות לא יהיה לו זרע. ובזה נתהפכה לו המלכות לרחמים. בשעה ההיא שמח אברהם להסתכל ולדעת שמו ולהתדבק בו, משום שנתבשר בכה, ואע״פ שדינים מתעוררים ממנה, חשבה אברהם לספירה ההיא אע״פ שהיא דין, כאלו היתה רחמים. כי זולתה לא יהיה לו בנים. ז״ש ויחשבה, לשון נקבה, מהו ויחשבה, היינו לספירה ההיא מלכות, חשבה צדקה שהיא רחמים כי צדק הוא דין וצדקה היא רחמים. אמר רבי יצחק כה ספירה אחרונה היא, דהיינו מלכות. ונקראת צדק, ודינין מתעוררים ממנה. ואברהם אע״פ שידע דדינים מתעוררים ממנה מן צדק הזה, הוא חשבה לצדקה שאין דינים מתעוררים ממנה, משום שהיא רחמים.