זהר

קצא) וע״ד, מאן דחשיב למעבד מצוה, כאילו עשאה. בגין דגרים למיתי ספוקא דברכאן מההיא מחשבה עלאה, עד אתר דאקרי מצוה, וכאילו עשאה, כמד״א, ועשיתם אותם. ומחשבה דא רישא דכולא. ואע״ג, דבסטרא דמחשבה עלאה, אתייהיב ליה רשותא, למילין דמצוה. מלין דלאו מצוה אסירין, הה״ד לא תחמוד.

פירוש מעלות הסולם

קצא) וע״ד מאן דחשיב וכו׳: וע״כ מי שחושב לעשות מצוה הוא כאלו עשה אותה. משום שבמחשבתו גרם שיביא שפע רב של ברכות ממחשבה ההיא העליונה, שהיא כתר, אל המקום שנקרא מצוה שהוא מלכות. וע״כ כאלו עשה אותה את המלכות. כש״א ועשיתם אותם, ומחשבה היא ראש הכל. ואע"פ שמצד המחשבה העליונה, ניתנה לו רשות לחשוב, דברים של מצוה. דברים שאינם של מצוה, אסור. ז״ש לא תחמוד.