זהר

קפ) רבי יצחק אמר, ואגדתו: כד״א, ולקחתם אגדת אזוב. מאי קא מיירי. דכד מתחבראן כחדא, ואתברכא מנייהו, כדין שלטא על כלא, ונהלא לעילא ותתא. וכלא בשעתא דכהנא פלח פולחנא, ואקריב קרבנא, ואקטר קטרת, ומכוון מלין לקרבא כלא כחדא. כדין כתיב, ואגדתו על ארץ יסדה.

פירוש הסולם

קפ) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, ואגדתו, הוא כמו שאתה אומר, ולקחתם לכם אגדת אזוב. שואל מה זאת אומרת. ומשיב, כי כשמתחברים ז״א ומלכות יחד, והמלכות מתברכת מן ג׳ קוין של ז״א, אז היא שולטת על כולם, כלומר, שג׳ קוין דז״א מתלבשים בה, ושולטת עליהם, והיא מאירה למעלה ולמטה, וכל זה הוא בשעה שהכהן עובד עבודה ומקריב קרבן ומקטיר קטרת, ומכוון בדברים לקרב הכל ביחוד אחד. אז כתוב, ואגדתו על ארץ יסדה.
פירוש. שר׳ יצחק חולק על ר׳ יוסי שפירש, שאגדתו סובב על המוחין דז״א, שהם משפיעים למלכות הנקראת ארץ. אלא שאומר שאגדתו משמע על אגדה שנתיסדה במלכות עצמה. כמו שנאמר ולקחתם אגדת אזוב, שהאגדה נלקחת בידו, כן ואגדתו על ארץ יסדה, פירושו שז״א לוקח אגודת ג׳ קוין שלו, ומיסדם במלכות.