זהר

קפט) ות"ח, האי ב"נ דאתפגים דלא שבק בר בהאי עלמא, כד נפק מניה, לא אתדבק בשמא קדישא, ולא עאלין ליה בפרגודא, בגין דאיהו פגים ולא אשתלים, ואילנא דאתעקר, בעיא נטיעא זמנא אחרא, בגין דשמא קדישא אשתלים בכל סטרין, ופגימו לא אתדבק ביה לעלמין.

פירוש הסולם

קפט) ות"ח האי בר נש דאתפגים, דלא שבק בר בהאי עלמא: ובוא וראה, אדם הזה שנפגם, כי לא הניח אחריו בן בעוה"ז, כד נפק מניה לא אתדבק בשמא קדישא, ולא עאלין ליה בפרגודא, בגין דאיהו פגים ולא אשתלים, כשיוצא ממנו, דהיינו כשנפטר מעוה"ז, לא יוכל להתדבק בהשם הקדוש, ואין מכניסין אותו בפרגודו של הקב"ה משום שהוא פגום, ואינו נשלם, ואילנא דאתעקר בעיא נטיעא זמנא אחרא, בגין דשמא קדישא אשתלים בכל סטרין, והאילן שנעקר, דהיינו האדם שמת בלא בן, צריכים ליטע אותו פעם שנית, דהיינו שצריך לחזור ולהתגלגל בעולם, משום שהשם הקדוש הוא מושלם מכל הצדדים, וע"כ לא יוכל הפגום להתדבק בו. כי ענין הדבקות הרוחני הוא השואת הצורה, והפגום כלפי השלם הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב.