קפט) והנה במיתת ז"א עד שליש עליון דת"ת שלו כבר ירדו אחורי או"א אבל אחורי יש"ס ותבונה לא נגמרו עד מיתת נוקבא דז"א, ולכן האחורים דאו"א לוקחתם ז"א והאחורים דיש"ס ותבונה לוקחתם המלכות ומתלבשים האורות שלהם בהם, דוגמת המוחין דז"א.
קפט) במיתת ז"א עד שליש עליון דת"ת שלו כבר ירדו אחורי או"א, אבל אחורי ישסו"ת לא נגמרו אלא עד מיתת נוקבא דז"א. כבר נדפס מאמר זה לעיל במקומו דף תקל"א מאות נ"א עד נ"ג. אכן לא נתבאר שם הענין די צרכו. ומתוך שהוא המפתח הכי חשוב לידיעת בנין הנוקבא, חזרנו והדפסנוה כאן.
וכבר נתבאר שם, שד' קומות ממטה למעלה יצאו באו"א עלאין, שעיקרם הוא קומת הסתכלות עיינין דאו"א עלאין זה בזה, אשר הממעלה למטה שלו הוא מלך הדעת. אלא מסבת הזדככות ושבירת הכלים, יצאו עוד ג' קומות זו למטה מזו, שהם גופא דאבא וגופא דאמא ויסודות דאו"א, שבחי' הממעלה למטה שלהם הם ג' המלכים חסד גבורה ושליש עליון דת"ת עד החזה. שאחר שנשברו הכלים דחג"ת עד החזה, נתבטל גם בחינת המ"ן דז"א שהיו צריכים להיות בבחינת קיום והעמדה בראש דאו"א. ועל כן נתבטלו ג"כ המוחין דאו"א, וירדו מבחינת ראש לבחינת גוף, דהיינו למקום ד' המלכים דחג"ת דז"א, ונעשו לבחינת ו"ק בלי ראש. וכבר ידעת, שאלו האחורים הם באמת אותם בחינת אח"פ דאו"א שנפלו בעת צמצום ב' דנה"י דא"ק, למקום החג"ת דז"א, אלא בעת גדלות דנקודים חזרו ונתחברו בראשייהו דאו"א בבחינת נה"י חדשים דכלים. ולפיכך אחר שנתבטלו המוחין האלו, וחזר הצמצום ב' למקומו, ירדו ג"כ האח"פ שהם הנה"י דכלים, אל המקום שהיו מטרם ביאת המוחין, כמ"ש שם.
ועד"ז יצאו ד' קומות בישסו"ת, הנקרא שם הסתכלות עיינין דישסו"ת, וגופא דישסו"ת, ויסוד, ומלכות. אשר הממעלה למטה שלהם, הם ד' המלכים ב"ש ת"ת, ונו"ה, ויסוד דז"א, ומלכות דז"א. ואחר שנשברו ד' הכלים האלו דז"א עד המלכות שהיא הנוקבא שלו, נתבטלו המוחין דישסו"ת, וגם האחורים שלהם ירדו למקום הגופות תנהי"ם, ונעשו לבחינת ו"ק בלי ראש. והם ג"כ בחינת אח"פ שלהם כנ"ל באו"א.
וזה אמרו "במיתת ז"א עד שליש עליון דת"ת שלו כבר ירדו אחורי או"א". דהיינו כנ"ל, שאחר שנשברו כל ד' מלכים דחג"ת דז"א עד החזה, נגמר ג"כ ענין נפילת אחורים דאו"א. וזה אמרו "אבל אחורי ישסו"ת לא נגמרו אלא אחר מיתת נוקבא דז"א". דהיינו אחר גמר מיתת ד' המלכים תנהי"מ, כנ"ל.
וזה אמרו "האחורים דאו"א לקחם הז"א,והאחורים דישסו"ת לקחם המלכות, ומתלבשים האורות שלהם בהם דוגמת המוחין דז"א". פירוש, כי ע"י עלית מ"ן דז"א נמצא מעלה עמו מחלקי אחוריים אלו דאו"א וישסו"ת שנפלו למקום זו"ן. כי ע"י המשכת טפת ע"ב ס"ג דא"ק לעתיק דאצילות בבחינת מ"ד, שהוא למעלה מצמצום ב', נמצאת טפת הזווג ההיא שמורידה הה"ת מעינים למקום הפה כמו שהיתה עומדת מטרם צמצום הב' שנעשה בנקודים. ונמצאים מוחזרים האח"פ דאו"א וישסו"ת שנפלו למקום זו"ן, שעמהם הם משיגים גם הג"ר דאורות.
וכבר נתבאר זה בחלקים הקודמים, שאח"פ דכל מדרגה נמצאה יורדת במדרגה התחתונה, וע"כ נבחן אז שבכל בחי' חג"ת יש בהם אח"פ דראש. וע"כ עלו אז בסבת ירידת ה"ת לפה, החג"ת של כל הפרצופים ונעשו לחב"ד, והעלו עמהם גם התחתון המלביש על אלו החג"ת. כי חג"ת דעתיק עלו ונעשו לראש דעתיק, והעלו עמהם גם לא"א המלביש לחג"ת אלו, וגם הוא עלה לבחינת ראש דעתיק. וכן חג"ת דא"א עלה ונעשה ראש דא"א, והעלו עמהם גם או"א המלביש על החג"ת אלו, וגם או"א עלו לראש דא"א. ועד"ז כל בחי' נה"י של המדרגות, שמכח צמצום ב' נפלו לרשותם בחינת החג"ת שלמעלה מהם, נמצאו עתה בעת ירידת ה"ת לפה, שנה"י אלו חזרו ונעשו לבחינת חג"ת וע"כ נה"י דא"א עלו לחג"ת שלו והעלו עמו גם הז"א שהיה מלביש על נה"י שלו, ואז נכלל הז"א בחג"ת דאו"א ששם עתה הנה"י דאו"א.
הרי נתבאר, שכל סיבת עלית או"א לראש דא"א, ששם מקבלים הזווג המוריד ה"ת מעינים ומעלה אח"פ, שהם האחורים שלהם שנפלו בעת שביה"כ, הוא מפאת עלית מ"ן של הז"א אליהם. שאז עולים לא"א ואז משיגים האח"פ שלהם, שהם הנה"י החדשים המשלימים לע"ס דכלים, ואז מקבלים או"א על ידי זווג דנשיקין דא"א, את בחינת ג"ר דע"ב. ולפיכך נוטל גם ז"א בחינת המוחין דאו"א, כי זה הכלל כל מה שהתחתון גורם שיצא בהעליון, חוזר כל הריוח הזה גם אל התחתון. ולפיכך ע"י עלית מ"ן דז"א, שגרם לנה"י דא"א שיעשו חג"ת, והעלה שם האחורים דאו"א שנפלו לבחינת נה"י עם עליה הזו, אשר אז השיגואו"א בחינת נה"י החדשים, ונשלמו בג"ר דאורות, נמצא גם הז"א לוקח אותה הקומה.
וזה אמרו "האחורים דאו"א וכו' ומתלבשים האורות שלהם בהם, דוגמת המוחין דזו"ן". דהיינו כפי השיעור שזו"ן מקבלים המוחין מאו"א, כבר בהכרח העלה דוגמתו מבחינת האחורים שלהם. כי נתבאר שכל בחינת קבלת המוחין דז"א הוא משום שגרם לאו"א אלו המוחין, דהיינו משום שעל ידו נתעלו הנה"י דכלים דאו"א וישסו"ת והג"ר דאורות כנ"ל. נמצא ששיעור מוחין דזו"ן, ושיעור השלמת אחורים דאו"א וישסו"ת שקולים הם. אמנם יש להבחין בענין העלאת אחורים אלו של או"א וישסו"ת ה' בחינות, ב' לז"א וב' לנוקבא וא' בגמר התיקון. וזה יתבאר בדיבור הסמוך.