זהר

קפט) מאן נתיבותיה. אלין אינון נתיבות ושבילין, דנפקי מלעילא, וכלהו נקיט לון ברית יחידאי, דאיהו אקרי שלום, שלמא דביתא, ועאיל לון לימא רבא, כד איהו בתוקפיה. וכדין יהיב ליה שלם. הה"ד וכל נתיבותיה שלום. אתו רבי ייסא ור' חזקיה, ונשקו ליה, אמרו ומה כל הני מלין עלאין טמירין גבך, ולא ידענא. אזלו. כד מטו חד בי חקל, חמו בעירי דבי חקל מתין, אמרו ודאי דבר דבעירי אית באתר דא.

פירוש הסולם

קפט) מאן נתיבותיה וכו': שואל מהו נתיבותיה. ומשיב, אלו הם נתיבות ושבילים היוצאים מלמעלה מאו"א, שהם מבחינת מנעולא, כנ"ל, (וכמ"ש בראשית א' דף רנ"א ד"ה נחית) וכולם מקבל ברית יחיד שנקרא שלום, שהוא היסוד דז"א, שהוא שלום בית, ומביאם לים הגדול, שהוא המלכות, כשהוא בתקפו. כלומר בעת שים הגדול הוא בבחינת שמאל בלבד והוא בדינים בסוד ימא דקאפו, אז בכח המסך דחירק שבקו אמצעי מגביר הימין על השמאל ונכללים זה בזה, ואז המים נפתחים (כנ"ל אות קנ"ו). וזה נבחן שעושה שלום. ואז נותן לו שלום. זהו שכתוב, וכל נתיבותיה שלום. ונתבאר בזה מהו נתיבות, ומהו שלום. באו ר' ייסא ור' חזקיה ונשקו לו. אמרו, ומה כל אלו דברים עליונים צפונים אצלך, ולא ידענו. הלכו. כשהגיעו לשדה אחד, ראו בהמות השדה שמתים. אמרו, ודאי דבר של בהמות יש במקום הזה.