פירוש הסולם
קפט)
וצלותא דשבת איהי צדקה לעני, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, שמש בשבת צדקה לעניים: ותפלת שבת איהי צדקה לעני, כמו שבארוה בעלי המשנה, שמש בשבת צדקה לעניים. פירוש, הז"א מכונה שמש, ובשבת יש לו זווג פב"פ עם הנוקבא, כמו או"א עלאין, ואז מקבלת גם בחינה ג' של הנוקבא שהיא המלכות שלה, את שפעה. אמנם לא מפני שהיא משתלמת אז מבחינתו עצמה, כי אינה נשלמת מטרם גמר התיקון, כנ"ל, אלא מכח האורות השלמים של או"א עלאין המאירים ביום השבת, מגיע השפע גם אל בחינה הג' אע"פ שאינה ראויה. ולפיכך מכונה השפע שמקבלת בשם
צדקה, שזה יורה שהיא עצמה אינה ראויה להשפע, אלא שמתפרנסת מאחרים, וזהו שרמזו
שמש בשבת צדקה לעניים, שמה שבחינה ג' דנוקבא מקבלת בשבת מהשמש, שהוא ז"א, אינו אלא רק בתורת צדקה. כי מטרם גמר התיקון, עוד אינה ראויה להשפע הגדול הזה.
ובג"ד צריך בר נש למהוי איהו כעני לתרעא דמלכא בצלותא דעמידה בכל שית יומין דחול בגין שכינתא: וע"כ צריך האדם לעשות עצמו כעני בשער המלך, בתפלה דעמידה של כל ששת ימות החול, בשביל השכינה. דהיינו להשתתף בצער השכינה כמו דוד.
ומתעטף לה בעטופא דמצוה דציצית, כעני ויהא בתפילין כאביון לתרעא דהיכלא דאיהי אדנ"י, דהכי סליק לחושבן היכל ומתעטף בעטיפת מצוה, דהיינו בטלית מצויצת, כמו עני, ויהיה בתפילין כאביון, בשער המלך: שהיא אדנ"י, שכן עולה בחשבון היכל, כי אדנ"י בגי' ס"ה כמספר היכל. פירוש, הנוקבא נקראת בשם אדנ"י, וכבר ידעת שהיא מתחלקת לג' בחינות, והנה משתי בחינות הראשונות היא בבחי' היכל המלך, וז"ש שאדנ"י בגי' היכל. ומבחינה ג' היא נבחנת כמו שער המלך, שאי אפשר לבא אל היכל המלך שהוא ז"א, זולת דרך שער המלך, כן האדם צריך להתעטף בציצית כמו עני ובתפילין כמו אביון כדי להמשיך מתחילה את תחילת התיקון לבחינה ג' דנוקבא, שהיא תפלת עני המעטף לכל התפלות וכל התיקונים כנ"ל, וע"כ היא מבחינה זו, כמו שער שהיא תחילת הכניסה להיכל. וז"ש
ודא איהו אדנ"י שפתי תפתח, שבתקון בחינה זו הג' נפתחות השפתים, ואפשר להתפלל שאר התפלות, ולא מקודם לכן. ואח"כ ימשיך לה להנוקבא כל תיקוניה הצריכים לב' בחינות הראשונות שלה, שהם עצם ההיכל.
