זהר

קפח) תא חזי, בשעתא דאתבריאו, אתקדש יומא, ואשתארו רוחא בלא גופא, ואלין אינון בריין דלא אשתכללו, ומסטר שמאלא אינון זוהמא דדהבא, ועל דא, בגין דלא אשתכללו ואינון פגימין, שמא קדישא לא שריא בהו, ולא אתדבקו ביה, ודחילו דלהון משמא קדישא איהו, וזעין ודחלין מניה, ושמא קדישא לא שריא באתר פגים.

פירוש הסולם

קפח) תא חזי בשעתא דאתבריאו אתקדש יומא, ואשתארו רוחא בלא גופא, בוא וראה, בשעה שנבראו הרוחות והשדים, קידש היום, ולא הספיק לעשות להם גופים, ונשארו רוחות בלי גוף, ואלין אינון בריין דלא אשתכללו ומסטר שמאלא אינון, זוהמא דדהבא, ואלו הם בריות שלא נגמרו, ומצד שמאל הם, והם פסולת הזהב. פירוש כי בסוד שבירת הכלים של ז"ת חג"ת נהי"מ, נתערבה הקליפה בהקדושה, ובעולם התקון חזרה ונתבררה הקדושה מן הקליפה, ומהם באו כל הפרצופים דאבי"ע דקדושה, אמנם נשאר פסולת שאינו ראוי עוד לברר משם שום קדושה מטרם גמר התקון, ומהפסולת ההיא נעשו הס"א והקליפות ויש בזה ימין ושמאל, והפסולת מבחינת ימין נקראת התוכא דכספא, דהיינו פסולת הנשאר אחר התוך הכסף, והפסולת מצד שמאל נקראת התוכא דדהבא או זוהמא דדהבא, דהיינו פסולת הנשאר אחר התוך הזהב. כי צד ימין מכונה כסף. וצד שמאל זהב, כנודע. וז"ש שלהיותם מצד שמאל הם פסולת הזהב וענין שלא הספיק הקב"ה לעשות להם גופים עד דאתקדש יומא, כבר נתבאר לעיל (בהקדמת הזהר דף רל"ג ד"ה וכי לא ידע) ע"ש.
ועל דא בגין דלא אשתכללו ואינון פגימין שמא קדישא לא שריא בהו ולא אתדבקו ביה: ועל כן כיון שלא נשלמו והם פגומים, השם הקדוש אינו שורה בהם, והם אינם מתדבקים בהשם הקדוש. ודחילו דלהון משמא קדישא איהו וזעין ודחלין מניה, ושמא קדישא לא שריא באתר פגים, והיראה שלהם הוא מהשם הקדוש, וזעים ומפחדים מפניו, וע"כ לא יוכלו להתדבק בו. וכן השם הקדוש אינו שורה במקום פגום, וע"כ אינו שורה בהם.