זהר

קפח) ואת זרעך מארץ שבים, דאע"ג דהשתא נטיל ברכוי עשו, וישתעבדון בבנך, אנא אפיק לון מידוי, וכדין ישעבדון בניך ביה. ושב יעקב, לאינון ברכאן, ושב יעקב, דא שכינתא. ושב יעקב ודאי. ושקט ושאנן, כמה דאוקמוה, מאינון מלכוון: מבבל, ממדי, ומיון, ומאדום. דאינהו הוו דאשתעבדו בהו בישראל. ואין מחריד, לעלם ולעלמי עלמיא.

פירוש הסולם

קפח) ואת זרעך מארץ שבים, שאף על פי, שעתה לקח עשו את הברכות, ובניו יעבידו את בניך, אני אוציאם מידיו, ואז בניך יעבידו אותו. ושב יעקב שישוב לאלו הברכות. ושב יעקב, אל השכינה, שתהיה שוב עם יעקב. ושב יעקב ודאי ושקט ושאנן, כמו שבארוהו, שישקוט מאלו הממלכות, מבבל ממדי, מיון ומאדום, שהיו מעבידים את ישראל. ואין מחריד, לעולם ולעולמי עולמים.