זהר

קפז) והאי נעם, הוא נעימו דנפיק מעלמא דאתי, ונהיר לכל בוצינין, ומתפרשין לכל עיבר, וההוא טיבו, ונהורא דעלמא דאתי, דינקין אבהן, אקרי נעם. דבר אחר, עלמא דאתי, אקרי נעם. וכד אתער עלמא דאתי, כל טיבו, וכל חידו, וכל נהורין, וכל חירו דעלמא אתער. ובגיני כך, אקרי נעם.

פירוש הסולם

קפז) והאי נעם הוא וכו': ונעם הזה, שאומר הכתוב, הוא נעימות היוצא מעולם הבא, שהוא בינה, ומאיר לכל המאורות, שהם זו"ן, ומתפשטים לכל צד, דהיינו לימין ולשמאל. וטוב ההוא והאור של עולם הבא, שהאבות שהם חג"ת דז"א, יונקים, נקרא נועם. דבר אחר עולם הבא נקרא נועם משום שבעת שנתעורר עולם הבא להשפיע, כל טוב, וכל שמחה, וכל האורות, וכל חירות העולם מתעורר. ומשום זה נקרא עולם הבא, שהוא הבינה, נועם.
ביאור הדברים. ב' נקודות הן במלכות: אחת, הממותקת בבינה, והיא נקראת מפתחא, השניה, היא בלתי ממותקת ונקראת מנעולא. (כמ"ש באורך בהקדמת ספר הזוהר דף מ"ז במאמר מנעולא ומפתחא ע"ש). וע"כ יש ב' שמות ליסוד דמלכות, כשמתוקנת ממפתחא היא נקראת דרך או אורח. וכשמתוקנת ממנעולא היא נקראת שביל או נתיב. וז"ש כל אתר דאקרי באורייתא דרך, הוא אורחא פתיחא לכלא, כי המתוקנת ממפתחא מקבלת כל המוחין דבינה הנקראים נועם, והיא פתוחה להשפיע אותם לכל התחתונים. ותיקון זה שתהא ראויה לקבל המוחין דבינה, נעשה מתוך עליתה לחג"ת דז"א הנקראים אבות, והיא מתוקנת שם בסוד רביעי לאבות, (כנ"ל בראשית א' דף ק"י ד"ה מלכותא דדוד), וע"כ נבחן, שהאבות תקנו במלכות את היסוד הזה הנק' מפתחא. וז"ש דרכים דאינון פתיחן מאבהן, שהם חג"ת דז"א הנ"ל, דכראן בימא רבא ועאלין בגויה, שהם מתקנים אותה לבחינת מלכות שלהם בסוד רביעי לאבות, ותקון זה נבחן לכריה וחפירה, משום שעושים אותה בזה לבית קבול אל המוחין דבינה, המכונים נועם. וזסו"ה באר חפרוה שרים, שהם או"א, בסו"ה ויבן ה' אלקים את הצלע, (כנ"ל בראשית ב' דף קל"ה ד"ה ביאור ע"ש) כרוה נדיבי עם, היינו חג"ת דז"א כנ"ל, וז"ש דכראן בימא רבא וכו'. ונתבאר בזה, מהו דרכים ומהו נעם.