זהר

קפז) ובגין דהרהורא עקרא איהו, ועביד עובדא, קב"ה דהוה ידע ההוא הרהורא, באתר דאתדבקא. בההיא טפה קדמאה, אסתמר ליה בכירותא, דכתיב כי הוא הבכור וגו', נתנה בכורתו ליוסף, בההוא אתר דהרהורא אזלא ואתדבק בההיא טפה, תמן אתדבק ואתמסר ההוא בכורה, ואתנטילת בכורה מראובן, ואתמסר באתר דהרהורא אתדבק בה, ברחל הרהר ואתדבק רעותא, ברחל אתדבק בכירותא, וכלא אתהדר בתר הרהורא ומחשבה.

פירוש הסולם

קפז) ובגין דהרהורא וכו': ומשום שההרהור הוא העיקר, והוא עושה מעשה, הקב"ה, שהיה יודע המקום, שאותו ההרהור היה דבוק בעת זריעת טפה הראשונה, שמר לו לאותו המקום, את הבכורה, שכתוב, כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף, כי במקום שההרהור הלך ונתדבק בזריעת הטפה, שם נתדבקה ונמסרה הבכרה, ונלקחה הבכרה מראובן, ונמסרה אל המקום שההרהור נתדבק בו, ברחל הרהר ונתדבק בה הרצון, ע"כ ברחל נתדבק הבכרה, והושב הכל אחר ההרהור והמחשבה.