זהר

קפז) נפק מקמיה וקאים למיעל בההיא ארבא, ותרין גוברין בהדיה חמא תרין צפרין דהוו אתיין וטסין על ימא, רמא לון קלא ואמר, צפרין צפרין דאתון טאסין על ימא חמיתון דוך דבר יוחאי תמן, אשתהי פורתא אמר צפרין צפרין זילו ואתיבו לי. פרחו ואזילו, עאולו בימא ואזלי להון.

פירוש הסולם

קפז) נפק מקמיה וקאים וכו': יצא מלפניו ועמד להכנס באניה. והיו עמו שני אנשים. ראה שתי צפרים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, צפרים צפרים, הרי אתן מעופפות על הים, הראיתם את המקום שבן יוחאי שמה. חיכה מעט, אמר, צפרים צפרים, לכנה והשבנה לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.
פירוש. כי ​ר"ש ברח מפני המלכות שצותה להורגו, ונסתתר הוא ובנו במערתא חדא (כדאיתא שבת ל"ג:) ולא ידעו איפה הוא. וע"כ יצא רפב"י לבקשו באיי הים.