זהר

קפז) רנ״ה: איהו הנ״ר. איהו נה״ר יוצא מעדן. ומאי ניהו, מ״ע ומל״ת, כחושבן נה״ר נו״ן ה״א רי״ש. ואיהי הנר המאיר לאדם. ועל דא, באבוד רשעים רנ״ה.

פירוש מעלות הסולם

קפז)
רנ"ה איהו הנר וכו׳: רנ"ה הוא צירוף אותיות הנ״ר, והוא צירוף מאותיות נה״ר יוצא מעדן. שואל, ומהו הנה״ר הזה, ומשיב, רמ״ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה, עם ב׳. הכוללים וז' מצוות דרבנן, הם כחשבון נהר במילוי נו"ן ה״א רי״ש. והוא הנר המאיר לאדם, ומשום זה כתוב, ובאבוד רשעים רנ״ה. פירוש: המצות שבתורה נקראות לפעמים בלשון הזוהר בשם תרי״ג פקודין, ולפעמים בשם תרי״ג עיטין, וההפרש ביניהם הוא, כי בכל מדרגה יש ב׳ בחי׳ פנים ואחורים. שבחינת ההכנה אל המדרגה נקרא אחורים, ובחינת השגת המדרגה נקרא פנים. ועד״ז יש בתורה ומצות בחינת נעשה ובחינת נשמע, כמ״ש חז"ל (שבת פ״ח) על הכתוב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ברישא עושי והדר לשמוע. ובעת שמקיימים תורה ומצות, בבחינות עושי דברו טרם שזוכים לשמוע נקראים המצות בשם תרי״ג עיטין והם בבחינת אחוריים. וכשזוכים לבחינה של לשמוע בקול דברו, נעשים תרי״ג המצות בבחי׳ פקודין, והוא מלשון פקדון, כי בכל מצוה מן התרי״ג מצות מופקד אור של מדרגה מיוחדת שהיא כנגד אבר מיוחד בתרי״ג אברים וגידים של הנשמה ושל הגוף, ובעשיית המצוה הוא ממשיך האור השייך אל האבר והגיד של נשמתו וגופו, והוא בחינת הפנים של המצות. וזה סוד הנהר שצירופו הנר שפירושו האור המיוחד שמתגלה מן התרי״ג מצות אל הרמ״ח אברים ושס״ה גידים של הנשמה, כל אור באבר המיוחד לו שהוא הכלי שלו. בלי לבושים וקליפות הסותמים ומכסים על האורות, ואז נאמר ובאבוד רשעים רנ״ה, ועם הכולל רנ״ו ליעקב שמחה.