זהר

קפו) תו, פריש ר' שמעון, מלה ואמר, כתיב שומר הברית והחסד, שומר, דא כנסת ישראל, הברית, דא יסודא דעלמא, והחסד דא אברהם, דכנסת ישראל היא שומר הברית והחסד, ואקרי שומר ישראל, דא הוא נטיר פתחא דכלא, ביה תליין כל עבידן דעלמא ודאי. אשר ברא אלקים לעשות, לשכללא ולאתקנא כלא, כל יומא ויומא, ולאפקא רוחין ונשמתין ואפילו רוחין ושדין.

פירוש הסולם

קפו) תו פריש ר"ש מלה ואמר, כתיב שומר הברית והחסד, שומר, דא כנסת ישראל. הברית, דא יסודא דעלמא. והחסד, דא אברהם: עוד פירש ר"ש הדבר, דהיינו את הכ' אשר ברא אלקים לעשות. ואמר, כתוב ​שומר הברית והחסד. שומר, זה כנסת ישראל, דהיינו מלכות. הברית זה יסוד העולם, דהיינו היסוד דז"א, והחסד זה אברהם, דהיינו חסד דז"א. דכנסת ישראל היא שומר הברית והחסד ואקרי שומר ישראל, כי כנסת ישראל, שהיא המלכות, היא שומרת את הברית והחסד, שפירושו יסוד וחסד דז"א, וע"כ נקראת המלכות שומר ישראל, כי ז"א נק' ישראל והמלכות השומרת את הספירות שלו הרי היא שומר ישראל. דא הוא נטיר פתחא דכלא, זו שומרת הפתח דכל הספירות דז"א, כי יסוד היא ספירה שלו התחתונה, והחסד היא העליונה, וכיון ששומרת עליהם, היא נמצאת שומרת על כל הספירות שלו מיסוד עד החסד. ביה תליין כל עבידן דעלמא, בה, בהמלכות, תלוים כל העשיות שבעולם. כלומר מלבד שהיא השומרת על כל ספירותיו של הז"א שלא יתאחזו החיצונים בהם, שה"ס מצות הלא תעשה, הרי גם כל התקונים והעשיות שבעולם תלויה בה, שה"ס מצות עשה. ודאי, אשר ברא אלקים לעשות, לשכללא ולאתקנא כלא, כל יומא ויומא, נמצא ודאי, אשר ברא אלקים לעשות, דהיינו לשכלל ולתקן הכל, כל יום ויום, דהיינו לכל יום ויום מששת ימי בראשית. שהם שש ספירות חג"ת נה"י דז"א, ולאפקא רוחין ונשמתין, ואפילו רוחין ושדין, ולהוליד רוחות ונשמות קדושות, ואפילו הרוחות והשדים הם בכלל אשר ברא אלקים לעשות, פירוש. ר"ש דורש לשון לעשות שהוא לשון שכלול וגמר, ומשמיענו הכ' שכל מה שברא אלקים בששת ימי בראשית צריך עוד שכלול ותקון, וע"כ אומר הכ' ברא אלקים לעשות, לשכלל ולתקן אותו.