זהר

קפו) ולאו לדעתא, דהא לא הוה ידע, בגין כך, לא סליק ראובן בשמא. קב"ה דהוה ידע, אחמי ליה, ואמר ראו בן דאתיליד בעלמא. וע"ד כתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, אל תקרי אראנו, אלא אראנו, דיסתכלון ביה, ובגין דאתגלי קמיה דקב"ה, דהא לאו לדעתא הוה ובארח קשוט הרהר ברעותיה יעקב, לא איפסל מגו שבטין קדישין, דאי לאו הכי הוה איפסל.

פירוש הסולם

קפו) ולאו לדעתא, וכו': ושלא לדעת עשה זה, כי לא היה יודע שהיא לאה. משום זה לא עלה ראובן בשם, כלומר שלא היה לו אלא ו"ק חסר ראש, (כנ"ל בדבור הסמוך עש"ה.) כי שם פירושו השגה. אלא הקב"ה שהיה יודע שהיא לאה, דהיינו בינה ואינה צריכה להפגם מכח הצמצום של רחל, הראה אותו, דהיינו שהשפיע לו ראש וג"ר, ואמר, ראו בן שנולד בעולם. דהיינו שהשפיע לו ג"ר. ועל דא כתיב​ אם יסתר וגו' אל תקרא אראנו, באלף סגולה, אלא אראנו, באלף פתוחה. ומשום שנגלה לפני הקב"ה, כי שלא לדעת היה, ובדרך אמת הרהר יעקב ברצונו, לא נפסל ראובן מתוך השבטים הקדושים, כלומר, שלא היה נחשב לבן תמורה, כי אם לא היה כך, היה נפסל.