זהר

קפו) מאינון אתקיימו בהאי עלמא, וכלהו יתקיימון, לזמנא דמלכא משיחא, דכדין יהון ישראל גוי אחד בארץ, ועם אחד לקב"ה, הה"ד ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ. וישלטון לעילא ותתא, דכתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי, דא מלכא משיחא, דכתיב וביומיהון די מלכייא אינון יקום אלה שמיא מלכו וגו'. וע"ד בעא יעקב, דיסתלקון ברכוי לההווא זמנא דאתי, ולא נטל לון לאלתר.

פירוש הסולם

קפו) מאינון אתקיימו וכו': מהם נתקיימו בעולם הזה, וכולם יתקיימו בזמן מלך המשיח, שאז יהיו ישראל גוי אחד בארץ ועם אחד אל הקב"ה. וזהו שכתוב, ​ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ. וימשלו למעלה ולמטה, שכתוב, ​וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי, היינו המלך המשיח, שכתוב, ​וביומיהון די מלכיא אינון יקום אלה שמיא מלכו וגו'. ועל כן רצה יעקב, שברכותיו יהיו נדחות לעתיד לבא, ולא לקח אותם מיד.