זהר

קפה) כי בו שבת, ביה נייחא דכלא, דעלאין ותתאין, ביה שבתא לנייחא, אשר ברא אלקים מכללא דזכור נפקא שמור, לאתקנא עבידתא דעלמא. לעשות, דא אומנא דעלמא, למעבד עבידתא דכלא.

פירוש הסולם

קפה) כי בו שבת, ביה נייחא דכלא, דעלאין ותתאין, ביה שבתא לנייחא: הכתוב כי בו שבת יורה, כי בו, דהיינו בהיסוד, נמצא המנוחה לכל, הן לעליונים, והן לתחתונים, בו השבת למנוחה. פירוש. כי ב' בחינות יש ביסוד, א' בחינת השביתה שמקבל מיובלא, וב' מה שהוא נושא אל המסך דחירק, שבו מכריע ועושה שלום ומנוחה, הן בב' קוין ימין ושמאל העליונים אשר בישסו"ת, והן בב' קוין ימין ושמאל התחתונים אשר בז"א. ולפיכך בחינת השביתה שמקבל מיובלא נמצא אצלו במנוחה, וז"ש ביה שבתא לנייחא, שהארת השביתה שמקבל נמצאת אצלו בסוד המנוחה.
אשר ברא אלקים, מכללא דזכור נפקא שמור לאתקנא עבידתא דעלמא: אשר ברא אלקים, יורה, שמכלל זכור יצא שמור, כדי לתקן מלאכת העולם. פירוש. ברא יורה על קטנות, כנ"ל (בהקדמת הזהר דף ס' אות מ"ה) שאומר דמלה סתימאה איהו, ברא. וע"כ ה"ס שמור, והשם אלקים שבכאן יורה על גדלות הבינה, שאז נקראת אלקים, וה"ס זכור, ואומר אשר מכלל הגדלות יצא הקטנות, כדי לתקן מלאכת העולם, שהיא מלכות, כלומר שמתוך שקבלה הנוקבא, שהיא העולם, קטנות הזאת של הבינה, נעשית מוכשרת בזה שתוכל לקבל גם את הגדלות דבינה, שה"ס שם הקדוש אלקים שבבינה, כי סוד אלקים שבמעשה בראשית הוא בינה. ונמצא קבלת הקטנות המרומזת בהמלה ברא, הוא לתקון העולם. לעשות, דא אומנא דעלמא, למעבד עבידתא דכלא, לעשות, זהו אומנות העולם, דהיינו המוחין דגדלות הנק' אומנות. כי לעשות יורה על מלאכה השלמה. לעשות עשיה המשלמת הכל.