פירוש הסולם
קפה)
יעקב שלימא וכו': יעקב השלם, שהכל גלוי לפני הקב"ה, שכל דרכיו של יעקב היו באמת, והרהורי אמת היה מהרהר תמיד בכל דבר, באותו הלילה ששימש באשתו בלאה, ההרהור שלו ברחל היה, היה משמש בלאה וחושב ברחל, והמקור שלו, הלך באותו ההרהור שלו.
ביאור הדברים. אחר שהסתרי תורה ביאר ב' ההקדמות בענין הפגם הגדול של המהרהר באשת זנונים, שמחליף מדרגות עליונות דקדושה במדרגות הטומאה, וכמ"ש בסוד, לא זכי הא רע, בא עתה אל מטרתו הרצויה, לבאר סוד ההרהור שחשב יעקב ברחל ושמש בלאה. וכבר ידעת שלאה ה"ס בינה, ורחל ה"ס מלכות, דהיינו הנוקבא שמחזה ולמטה דז"א. גם ידעת שהנוקבא דז"א מצד עצמה אינה יכולה לקבל אור להיותה בצמצום א', אלא שממשכת מקודם כלים מאמא, בסוד מלכות הממותקת במדת הרחמים ואז ראויה לקבל האורות.
(כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר ע"ש) ונמצא שרחל מצד עצמה אינה ראויה לשום אור אלא אחר שמקבלת הכלים מלאה, דהיינו מאמא. וז"ס שאומר הזהר לעיל (
דף נ"ח אות קל"א)
בשעתא דיעקב פלח שבע שנין קדמאין, שרצה להמשיך ז' אורות חג"ת נהי"מ לרחל,
נפקא קלא ואמר, יעקב, מן העולם ועד העולם כתיב, דהיינו שצריכים להמשיך מקודם כלים מתוקנים מן עולם העליון שהוא בינה לאה, אל עולם התחתון, שהיא הנוקבא רחל. ע"ש. גם זסו"ה לא יעשה כן במקומנו וגו'. ונמצא שבשעה שבא אל לאה, וחשיב ברחל, דהיינו להמשיך האורות אל רחל, שלא ידע שהיא לאה, הנה אז חשב להמשיך האורות בכלים דצמצום א' מטרם שנמתקו, שהם נקראים רע, בסוד לא זכי הא רע. כי מטרם שנשא את לאה לא היה יכול להמשיך כלים מתוקנים לרחל. כנ"ל
נפקא קלא ואמר מן העולם ועד העולם כתיב, ולפיכך נחלפו לו כלים דלאה לבחינת כלים דרחל, שכח הצמצום שהיה ברחל, נתדבק בכלים דלאה, ולא יכול להמשיך בזווגו אלא בחינת ו"ק בלי ראש. ובזה תבין דברי הזהר בדבור הסמוך.
