זהר

קפד) וכן ויקדש אותו, למאן, לההוא אתר, דאת קיימא, ביה שריא, כד"א והראני אותו ואת נוהו, ובהאי אתר שריין כל קדושין לעילא, ונפקי מניה לכנסת ישראל, למיהב לה תפנוקא, לחם פנג, ואזלא הא כמה דכתיב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך, מאשר, דא קיים שלים, שמנה לחמו, דהוה לחם עוני, אתהדר למהוי לחם פנג. והוא יתן מעדני מלך, מאן מלך דא כנסת ישראל, הוא יהיב כל תפנוקין דעלמין, וכל קדושין דנפקין מלעילא מהאי אתר נפקין. ועל דא ויקדש אותו, ההוא את קיימא.

פירוש הסולם

קפד) וכן ויקדש אותו, למאן, לההוא אתר דאת קיימא ביה שריא, כד"א והראני וגו': וכן, אר"ש, שהכ' ויקדש אותו קאי ג"כ על היסוד, כי נאמר ויקדש אותו, ואינו אומר למי, כמו שאומר בויכל ובוישבות ובויברך, והוא דקאי על אותו מקום שאות הברית שורה בו, דהיינו יסוד, כי המלה אותו הוא מלשון אות ברית, וכמ"ש ​והראני אותו ואת נוהו, שאותו קאי על יסוד, ונוהו על המלכות כנודע, כן אותו שבכאן קאי על היסוד. פירוש, כי ב' בחינות יש ביסוד א) היא הארת השביתה שמקבל מיובלא, וע"ז אומר לעיל אשר וישבות וגו' הוא יסוד. ב) שהוא הנושא אל המסך דחירק, שהת"ת מכריע על ידו בב' הקוין ימין ושמאל, ומבחינה זו אומר כאן אשר ויקדש אותו הוא ג"כ יסוד, כי הוא מכריע בין ב' הקוין הנרמזים בוישבות ובויברך.
ובהאי אתר שריין כל קדושין לעילא, ונפקי מניה לכנסת ישראל למיהב לה תפנוקא לחם פנג: ובמקום ההוא, דהיינו בהיסוד, שורות כל חקדושות למעלה, ומשם יוצאים לכנסת ישראל, דהיינו להנוקבא, ליתן לה תענוגים ולחם ענג, ואזלא הא כמה דכתיב ​מאשר שמנה לחמו וגו', מאשר דא קיים שלים, וזהו הולך כמו שכתוב, מאשר שמנה לחמו וגו' מאשר היינו ברית השלם, שהוא יסוד, שמנה לחמו, מאן דהוה לחם עוני אתהדר למהוי לחם פנג, שמנה לחמו, יורה, שמה שהיה, מטרם תקון היסוד, בבחינת לחם עוני, חזר עתה ונעשה ללחם ענג. והוא יתן מעדני מלך, מאן מלך, דא כנסת ישראל, הוא יהיב לה כל תפנוקין דעלמא, שואל, מי הוא המלך שבהכ' והוא יתן מעדני מלך, ואומר שהוא כנסת ישראל דהיינו הנוקבא דז"א, אשר היסוד נותן לה כל מעדני עולם וכל קדושין דנפקין מלעילא מהאי אתר נפקין ועל דא ויקדש אותו, ההוא את קיימא, וכל הקדושות היוצאות מלמעלה, יוצאות ממקום הזה, דהיינו יסוד, וע"כ נאמר ויקדש אותו, שהוא אות ברית הזה, דהיינו יסוד, כנ"ל.