זהר

קפד) וקב"ה סייע ביה, דתנינן, שכינתא שריא על ערסייהו ורעותא דלהון בדבקותא חדא, הוה בה בשכינתא, וע"ד, לא אתעדי שכינתא, מההוא ברא דאולידו לקיימא, דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים. ב"נ דמקדש גרמיה מלרע, קב"ה מקדש ליה לעילא, כמה דרעותא דלהון הוה בדבקותא דשכינתא. הכי אתדבקא שכינתא, בההוא עובדא ממש דעבדו.

פירוש הסולם

קפד) וקב"ה סייע ביה וכו': והקב"ה עזרו, שלמדנו, השכינה שרתה על מטתם, והכונה שלהם בדבקותם יחד היתה בשכינה, ועל כן לא הוסרה השכינה מאותו הבן שהולידו לקיים מה שכתוב,​ והתקדשתם והייתם קדושים, שהאדם המקדש עצמו מלמטה, הקב"ה מקדש אותו מלמעלה. כמו שכוונתם היתה בדבקות השכינה, כן התדבקה השכינה באותו המעשה ממש שעשו.