פירוש הסולם
קפד)
כמה דגופא וכו': וכמו הגוף של הבן שמוליד נקרא בן תמורה, כך מבחינת הנפש שלו נקרא ג"כ בן תמורה, כי לא משך המשכה קדושה באותו ההרהור, והנפש שלו נתחלף במדרגה אחרת, דהיינו מס"א.
ביאור הדברים. אחר שהסתרי תורה ביאר היטב את הפגם הגדול שעושה, אם הדבק בקדושה, בעץ החיים, מהרהר להמשיך מהשמאל ממעלה למטה, שתכף עם הרהורו הרע מסתלקים ממנו כל אורות החיים וכל הטוב, ונחלף לו נפש דטומאה במקום נפש דקדושה, בסוד,
לא זכי הא רע, כמ"ש לעיל באורך, הוא משוה לזה גם ענין המזדווג באשתו וחושב באחרת, כי המזדווגים בקדושה, הם מרכבה לז"א ונוקבא העליונים, וכשהוא מהרהר באחרת, נמצא מעורר בזה את הנוקבא דס"א, אשת זנונים, שהיא הלעומת של הנוקבא דז"א, וגורם שהארת השמאל מן הנוקבא, תמשך ממעלה למטה, אל הקליפות, אשר אז היא נבחנת לעץ הדעת טו"ר, בסוד
לא זכי הא רע, כי נגלה עליה הנקודה דצמצום א', וכל האורות דקדושה מסתלקים, ותחתיהם באים האורות דס"א. ונמצא שהמזדווגים נעשו אז מרכבה לזו"ן דקליפות, ולפיכך בן הנולד מזווג זה נמשך מס"א, ונעשה
בן תמורה, כלומר, שיש בו נפש רעה מס"א, מכחות צמצום הא', ואינו ראוי עוד לקבל אור החיים דקדושה.
וזה אמרו,
וזרע זרעא בהרהורא אחרא דא הוא דאחלף דרגין עלאין וכו' בגין דרגא דמסאבא, כי אז
לא זכי הא רע, שנגלה נקודת הצמצום א' עליה, ונחלפו אורות החיים, על אורות אילן המות, כנ"ל.
כמה דהרהורא דיליה עביד חליפין לתתא אוף הכי עבד חליפין לעילא וכמו שנגלה הרע למטה, דהיינו בהנוקבא, במקום הטוב שהיה בה, כך נעשה חליפין למעלה באמא, כלומר, שהפגם עלה גם לז"ת דאמא, שהוא מחמת שהיו מחוברים זב"ז בעת התקון נפגמים זה מזה בעת הפגם.
(כנ"ל דף ע"ז ד"ה וזה). ולפיכך
כמה דגופא דההוא ברא דיוליד, אקרי בן תמורה, אוף הכי בנפשא בן תמורה אקרי הגוף נמשך מנוקבא והנפש נמשך מאורות דאמא, ולפי שגם אמא נפגמה, נמצא שלא לבד, שהגוף נעשה פגום אלא גם הנפש, שהיא מאמא, נפגמה, וגם הנפש נבחן לתמורה. כלומר שנחלפה ונעשתה לנפש טמאה.
