זהר

קפד) אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל, לא תדחל בריה דיוחאי, לא תדחל בוצינא קדישא, כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון, ולהג לון, ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא, עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא, זקף עינוי, וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא, מאיך עינוי לתתא. אהדר כמלקדמין, וחמא נהירו בכל רקיע, דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא, בכמה ציורין. חדא ר״ש, ולפום רגעא, אגניז ההוא נהורא.

פירוש הסולם

קפד) אדהכי חמא כמה וכו׳: בתוך כך ראה ר׳ שמעון כמה צורות של החברים מסביב לו. אמרו לו, אל תירא בנו של יוחאי, אל תירא מאור הקדוש, כתוב ושמח בשמחת רבונך. כתב כל אלו הדברים ששמע באותו לילה, ושנה אותם והגה אותם ולא שכח דבר. ונר ההוא האיר לו כל אותו הלילה עד שבא הבוקר. כשבא הבוקר, נשא עיניו וראה אור אחד שהיה מאיר ברקיע, השפיל עיניו למטה. חזר כבתחילה וראה אור בכל הרקיע שהאיר, ועלה באותו האור צורת הבית דהיינו בית המקדש, כלומר שנעשה הזווג של מלכות בז״א, בכמה ציורים. שמח ר״ש. וכרגע נגנז אור ההוא.