זהר

קפג) אמר, נקרב גביה, ונשמע. אמר מסתפינא למקרב. א"ל, וכי ב"נ הוא באתר דא, אלא רמיזא דחכמתא, דרמיז לן קב"ה. קריבו גביה, שמעו דהוה אמר, עוטרא עוטרא, תרין בנין שריין לבר, לא נח ולא נייחא, עד דצפרא בקיסרא רמיו.

פירוש הסולם

קפג) אמר נקרב גביה וכו': אמר ר' יוסי נקרב אל האיש ונשמע מה הוא אומר. אמר לו ר' חייא מפחד אני לקרב. אמר לו וכי בן אדם הוא במקום הזה, אלא רמז חכמה רמז לנו הקב"ה, קרבו אצלו, שמעו שהיה אומר, עטרה עטרה, דהיינו ז"א ונוקביה שנקראים עטרות, שני בנים, שהם בני הבינה כנ"ל, שורים מבחוץ למקומם, וז"א אינו נח, ואין מנוחה לנוקבא, עד שהצפור יהיה מושלך שסוע לגזרים, בקיסרא פירושו לחתיכות, לגזרים. והוא כמו, כשרי (שבת ק"ח:).
פירוש. צפור, רומזת לאומות המשעבדים ומענים את ישראל בגלות, ואיש אחד בנהר, רומז לישראל, שהצפור עומדת על ראש ישראל ואוכלת ורומסת אותו ברגליה. והיה אומר, עוטרא עוטרא תרין בנין, שהם ז"א ונוקבא בני הבינה, שורים מבחוץ למקומם, שזה גורם שיהיו ישראל בגלות, כנ"ל בדבור הסמוך בהכתוב בני אמי נחרו בי, לא נח ולא נייחא עד דצפרא בקיסרא רמיו, דהיינו עד שינקום נקמתו מן האומה ההיא.