זהר

קפג) בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד, ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא, אבל דא ניצוצא דאתכליל באוירא דכיא, נהיר למאתן ושבעין עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח, ובג״ד, האי גולגלתא, אתקרי גולגלתא תקיפא. [1]

פירוש הסולם

קפג) בהאי גולגלתא אתפשטו וכו׳: בגלגלת זו דז״א, נתפשטו, אש מצד אחד, ואויר מצד אחד, ואויר טהור עומד עליו מצד זה, ואש טהורה עומדת מצד זה. כי חכמה ובינה נקראים אוירא דכיא ואשא דכיא, וימין שבדעת נקרא אוירא סתם. והשמאל שבדעת נקרא אשא סתם. שואל, מה היא אש כאן, והלא ד׳ סטרין אלו הם בחינות או״א, שאין שם דינים כלום, וכולם חסדים. ומשיב אלא הוא אינו אש אבל ניצוץ זה, דהיינו קו שמאל, שנכלל באויר הטהור, (כנ״ל בדבור הסמוך) מאיר לר״ע עלמין, ודין נמצא מצדו. ומשום זה נקרא גולגלתא זו, גולגלתא תקיפא.
פירוש, מחזה ולמטה דאו"א עלאין, ששם בחינת ישסו״ת, נבחן לר״ע עלמין, כי החזה עומד בסיום שליש עליון דת״ת, ויש ב׳ ספירות ושליש למעלה מחזה, שהם חסד וגבורה ושליש ת״ת, וספירות אלו הם בסוד מאות, והם ר״ל. וב׳ ספירות וב׳ שלישים מחזה ולמטה, שהם ב׳ שלישי ת״ת, ונצח והוד. כי אמא רק עד הוד אתפשטותה. שנצח והוד הם מאתים, וב׳ שלישי ת״ת, הם שבעים. הרי שמחזה ולמטה הם ר״ע עלמין. ונודע שאע״פ שקו שמאל. אינו מאיר באו״א עלאין, כנ״ל שמסתתר באוירא דכיא. וכולו חסדים, עכ״ז בישסו״ת שמחזה ולמטה דאו״א מאיר קו השמאל, כי שם הי׳ יוצאת מאויר וז״ש, אלא לאו הוא אשא, כי באו״א עלאין המאירים בגלגלתא דז״א, אין שום שליטה לקו שמאל, וא״כ אינו אש. אבל דא ניצוצא דאתכליל באוירא דכיא, שניצוץ הזה, שהוא קו שמאל, שנכלל כולו באויר טהור אצל או״א, ואין לו שליטה כלל, נהיר למאתן ושבעין עלמין, דהיינו שמתגלה הארתו מחזה ולמטה דאו״א, ששם ר״ע עלמין כנ״ל, ששם בחינת ישסו״ת שהי׳ יוצאת מאויר שלהם, ובהם מתגלים הדינים דקו שמאל, שה״ס אש. ונמצא ודינא מסטרוי אשתכח, שאע״פ שקו שמאל דאו״א אינו בחינת דין כלום, אמנם הדין נמצא מצדו, דהיינו בעת הארתו מחזה דאו״א ולמטה בישסו״ת, וע״כ נבחן גם קו שמאל שלמעלה מחזה בשם אש. כי קו השמאל שבישסו״ת נמשך מקו השמאל דאו״א.