זהר

קפג) תאנא, בכל זמנא דישראל בגלותא, אי אינון זכאין, קב״ה אקדים לרחמא עלייהו, ולאפקא לון מגלותא. ואי אינון לא זכאין, מעכב לון בגלותא, עד ההוא זמנא דאתגזר. וכד מטא זמנא, ואינון לא אתחזיין, קב״ה אשגח ליקרא דשמיא, ולא אנשי להו בגלותא, הה״ד וזכרתי את בריתי יעקב וגו׳. אלין אבהן דכלא, רזא דשמא קדישא.

פירוש הסולם

קפג) תאנא בכל זמנא וכו׳: למדנו, בכל זמן, שישראל הם בגלות, אם הם זכאים, הקב״ה מקדים לרחם עליהם ולהוציאם מן הגלות. ואם אינם זכאים מעכב אותם בגלות עד הזמן ההוא שנגזר, וכשהגיע הזמן, והם אינם ראוים להגאל, הקב״ה משגיח לכבוד שמו, ואינו שוכח אותם בגלות. ז״ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו׳ שהם אבות הכל, דהיינו חג״ת, שה״ס השם הקדוש, הוי״ה. כי משגיח לכבוד שמו.