זהר

קפג) ומאי קריב. פר ברישא תמיד של שחר עולה ודאי. ולבתר קריב פר חטאת למיהב שלמא בין ההוא פר חטאת, ואהרן דחב לגבה, כד עבד עגלא ודא, כנסת ישראל והחטאת לקבלה איהו. ודא פר כהן משיח, כד איהו חב לגבי מזבח, מה דלא אית בגבר אחרא אלא נוקבתא לחטאת, ולבתר קריב עולה לגבה. כיון דאתקריב עולה לגבי האי מזבח, כדין מלואים הוא. מלואים לעילא, מלואים לתתא. וכלהו עלמין בחדוה, דהא מטרוניתא אתחברת בבעלה, וכדין קריב לגבי ההוא מזבח איל המלואים, ויהיב מההוא דמא על תנוך אודנא דאהרן, בגין דתהוי רכיכא, למשמע ברכיכו, ולא בקשיו. ויקבל מלי דאורייתא, דלא לאפרדא תורה שבע״פ, מתורה שבכתב, ולאשלמא עלמין כלהו. וכן לבנוי.

פירוש מעלות הסולם

קפג) ומאי קריב. פר וכו': מה הקריב. בתחלה הקריב פר תמיד של שחר לעולה ודאי. ואח״כ, הקריב פר חטאת, לתת שלום בין אותו פר החטאת הרומז על המלכות, ובין אהרן שעשה את העגל וחטא אליה, כי זה כנסת ישראל מלכות, והחטאת כנגדה היא. (עיין סלם תשא מאות נ״ט כל ההמשך) וזה פר כהן המשיח כשהוא חוטא אל המזבח שהוא מלכות. מה שאין באיש אחר להקריב פר לחטאת, אלא נקבה מקריבים לחטאת. ואח"כ הקריב עולה אליה, וכיון שהקריב את העולה אל מזבח זה, אז מלואים הוא, מלואים למעלה, מלואים למטה. וכל העולמות הם בשמחה, כי המלכה התחברה בבעלה. ואז קרב אל אותו המזבח את איל המלואים, ונתן מן הדם על תנוך אזן אהרן, כדי שתהיה רכה, לשמוע ברכות ולא בקשיות, ויקבל דברי התורה לא להפריד בין תורה שבעל פה שהוא מלכות, מתורה שבכתב שהיא ז"א, ולהשלים את כל העולמות. וכן עשה לבניו.