https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר נר ה' נשמת אדם קפב-קצ
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר נר ה' נשמת אדם קפב-קצ
אות קפג
זהר
קפג) דנפשא איהי פתילה, רוחא דא זיתא. נשמתא, נר י״י נשמת אדם. ומאי נ״ר, נפשא רוחא. נ׳: נפשא, ר׳: רוחא. לקבל ג׳ קטרין אלין, אינון תלת גווני אשא: אוכמא, חוורא, ותכלתא.
פירוש מעלות הסולם
קפג) דנפשא איהי פתילה וכו׳: כי הנפש שה״ס המלכות הוא נמשל אל הפתילה שבנר. ורוח שה״ס ז״א, זה נמשל אל הזית, היינו השמן שבנר. והנשמה שה״ס בינה, היא האור בסו"ה נר ה׳ נשמת אדם. ומהו נר, נפש רוח, נ׳ נפש. ר׳ רוח. נגד שלשה קשרים אלו שהם נפש רוח נשמה, הם ג׳ גוונים של אש: שחור, לבן ותכלת.
פירוש: התקונים מבאר מה שאמר לעיל (אות קפ״ב) על הלב, איהי בדיוקנא דשכינתא תתאה כלילא מעשר, שה״ס הפסוק נר מצוה ותורה אור, וסוד הפסוק נר ה׳ נשמת אדם. כי אור הנר בכללו הוא אור המלכות, כי המלכות נקראת נר, אלא כמו שאנו אומרים בז״א, כיון דתלת מחד נפקי חד בתלת קיימא, (זהר ב״א דף רפ״ז בסולם ד״ה תלת) אף מלכות אחר שנעשית לקו האמצעי בין ימין ושמאל דז״א, נעשית גם היא כלולה מג׳ קוים ימין ושמאל אמצע. וכמו שאצל ז״א נעשים ג׳ הקוים מג׳ המדרגות או״א עלאין וישסו"ת וזו״ן, שהם ג׳ מדרגות זו למעלה מזו, ועכ"ז הם נעשים לג׳ קוים של מדרגה אחת, כי או״א בעת שהם מעלים את בינה תו״מ שלהם, עולה עמהם גם המדרגה התחתונה שהם ישסו"ת הדבוקים בבינה תו״מ אלו, (עיין הקדמת ספר הזהר דף כ׳ ד״ה ואמא) ואלו ישסו״ת העולים לאו״א נעשים לקו השמאל של או״א, ובינה תו״מ של ישסו"ת העלו עמהם גם הם את המדרגה התחתונה שלהם שהם זו״ן למקום ישסו״ת שהוא עתה באו״א, ונמצאים כל ג׳ המדרגות שהיו מתחלה זו למטה מזו, שהם עתה בחינת ג׳ קוים של מדרגה אחת שאו״א הם מקו ימין, וישסו״ת הם קו שמאל, וזו״ן הם קו אמצעי, ועד״ז ממש הם ג׳ הקוים ימין ושמאל, אמצע של הז״א, שמעלה אליו את המלכות והיא נעשית קו אמצעי אצלו, ואז גם המלכות כוללת אותם. אשר אש הלבן ה״ס הקו הימין, ואש השחור ה״ס הקו השמאל, ואש התכלת ה״ס הקו האמצעי, אמנם יש לדעת הכלל שאין מלכות בלי יסוד, ולכן התכלת שהיא עצם המלכות שנעשתה לקו אמצעי כוללת בתוכה גם יסוד, והוא בחי׳ הימין שבתכלת, ומלכות עצמה ה״ס השמאל. ומבחינה זו אע״פ שאנו אומרים שתכלת הוא קו אמצעי עכ"ז היא בחינת שמאל מטעם היותה כלולה מימין ושמאל, אשר הימין הוא יסוד, ועצם המלכות שהיא התכלת ה״ס הקו השמאל.
וזה אומרו (באות קפ״א) איהי בדיוקנא דשכינתא תתאה כלילא מעשר. היינו שהיא כלולה מכל הג' הקוים ימין ושמאל אמצע כמו ז״א ממש, ויש בה ג״ר, בסוד לב מבין לב יודע לב רואה, (כנ"ל אות קע״ח) ואיהי נר מצוה כי היא אור הנר בכללו כי המלכות נקראת נר, והיא נעשית לקו אמצעי. ורוחא דנשיב בה תפארת ישראל, היינו החסדים להלביש את החכמה שבלב איהו בכנפי ריאה, הנושבות אור הרוח על הלב, כי הארת חכמה שבלב ה״ס הארת חכמה דשמאל ודא איהו ותורה שז״א שנקרא תורה ממשיך אותה, והדינים הנמשכים עם הופעתה אינם נשקטים אלא בזמן שמתחלת שליטת החסדים. וזהו קו השמאל. אור דנהיר בה דא שכינתא עלאה נשמת חיים היינו חכמה דימין מאו״א עלאין, דנחתא מן מוחא שה״ס ז"א לאנהרא לון בלבא שהוא מלכות, וזהו קו ימין שבה.
ומפרש (באות קפ"ג) דנפשא שה״ס המלכות שנעשית לקו אמצעי איהי פתילה כי אור השמאל שבקו האמצעי שהוא אור התכלת נאחז במסך דחיריק, כנודע שאין אור השמאל נכלל בימין שיוכל להאיר, אלא ע״י מסך דחיריק המתאחז בו וממעטו, שה״ס הפתילה ודבר הגס שאור התכלת שבנר מתאחז בו (זהר בראשית ב׳ אות רנ"ג בסולם ד"ה ביאור) רוחא דא זיתא בסוד שאמרו חז״ל ישראל נמשלו לזית (מנחות נג:) והדינים שבמסך דחיריק הם הכותשים את הקו השמאל עד שמתחבר עם הימין. נשמתא היא אור חכמה העליונה המאירה בהנר, בסוד הכתוב נר ה׳ נשמת אדם. ומפרש ומאי נר, נפשא ורוחא, נ׳ של נר רומז לנפשא ר׳ של נר רומז לרוחא.
וכדי שלא יוקשה הלא הנר״ן הם ג׳ מדרגות זו למטה מזו, ואיך תאמר שהם ג׳ קוים, שהימין הוא מול השמאל, והאמצעי הוא ביניהם והם כולם במדרגה אחת, אומר לקבל ג׳ קטרין אלין, אינון תלת גווני אשא, אוכמא חוורא ותכלתא, אע״פ שהם זה תחת זה, מכל מקום הם נחשבים לימין ושמאל אמצע שבמדרגה אחת. כי ההפרש הזה של ימין ושמאל אלו אין הפירוש ח״ו במקום, כי רוחני הוא למעלה ממקום ולמעלה מזמן, אלא ההפרש הוא שאינם רוצים להתחבר זה בזה, וימין פירושו אור חסדים, ושמאל פירושו אור החכמה, להיות שכתר חכמה של המדרגה נשארים בה בעת קטנות עם אור חסדים, הם מסתפקים באור החסדים הזה גם לעת גדלות, והיינו גם לאחר שמלכות יורדת מבינה למקומה, משום שאור זה לא נפגם, ואינם רוצים לקבל אור חכמה וג״ר שחזרו אל המדרגה עתה עם ירידת המלכות וחזרת בינה ותו"מ אל המדרגה, וע״כ נבחנים החסדים תמיד לקו ימין. ובינה תו״מ שבחזרתם הביאו אור חכמה וג״ר אל המדרגה אינם רוצים להתחבר עם כתר חכמה, מפני שהם מחזיקים באור החסדים שהיה להם גם בעת הקטנות, ובינה ותו״מ מחשיבים יותר את אור החכמה ולכן הם נבחנים לקו שמאל. והפרש זה נבחן למחלוקת בין הימין והשמאל, (אד״ר אות רי״ד) כי קו ימין המחזיק בחסדים רוצה לבטל החכמה שבקו שמאל, ולהשליט אור החסדים לבד, וקו שמאל המחזיק באור החכמה רוצה לבטל את אור החסדים ולהשליט אור החכמה. ומחמת המחלוקת שניהם אינם מאירים, כי אור החסדים שבקו ימין חסר מחכמה והוא כגוף בלי ראש. ואור החכמה שבקו שמאל הוא חושך לגמרי מפני שאין אור החכמה יכול להאיר בלי חסדים.
ותקון למחלוקת זו נעשה ע״י הקו האמצעי הנעשה ע״י התחתון העולה שם למ״ן, שנעשה זווג מן האור העליון על המסך של התחתון הנקרא מסך דחיריק, ויוצא עליו קומה של חסדים, שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג״ר דקו שמאל, ומצד שני הוא מרבה באור החסדים, ובב׳ אלו הוא מכריח את הקו השמאלי להתיחד עם הקו הימין, ובזה נמצא אור ו״ק של חכמה דקו השמאל מתלבש בחסדים שבקו הימין שעתה הוא יכול להאיר ונשלם קו השמאל. וכן אור החסדים שבקו ימין מתיחד עם החכמה שבקו. שמאל ומשיג בזה את אור הג״ר ונשלם הקו הימין. ונמצא שע״י הקו האמצעי נשלמו כל הג׳ קוים וכולם מאירים.