פירוש הסולם
קפב)
ת"ח עיטא לבר וכו': בוא וראה, עצה לאדם: כשהיא עולה בלילה על מטתו צריך לקבל עליו מלכות שלמעלה, בלב שלם, ולהקדים למסור אליו פקדון נפשו, ומיד הוא ניצל מכל חליים רעים ומכל הרוחות הרעות, שאינן שולטות עליו.
ביאור הדברים, כי
קרא ה', לאור יום, דהיינו אור הדביקות והקדושה, שאנו משיגים מהש"י. וזהו ממשלת היום, ולחושך קרא לילה, דהיינו הכחות דפרודא המפרידות אותנו מאורו ית', הוא ממשלת הלילה. ולפיכך אנו ישנים בלילה, שהוא חלק א' מששים במיתה שהוא ממשלת הס"א. ומתוך ב' הממשלות האלו אין אנו יכולים להדבק בו ית' לנצח, כי אנו מפסיקין דבקותו ית' מכח ממשלת הלילה החוזרת ובאה עלינו תמיד והמפסקת אותנו מעבדותו ית'.
ולתקן זה, נותן לנו ר"ש עצה, שבכל לילה טרם שהולך לישון,
בעי לקבלא עליה מלכותא דלעילא בלבא שלים, כי בעת שהלילה מתוקן כמו במעשה בראשית, דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, שפירושו, שלילה ויום מיוחדים שניהם לגוף אחד ויום אחד, הנה אז נקראת הלילה ממשלת המלכות, ושום קלי' לא תתערבה עמה. וע"כ גם האדם צריך לקבל עליו מלכות עליונה זו בלב שלם, בלי שום חציצה בינו ובין המלכות, כלומר, שיקבל עליו מלכות שמים בין לחיי ובין למותא, ושום דבר שבעולם לא יזיזוהו להרחיקו ח"ו במשהו מהמלכות העליונה, דהיינו בסו"ה
ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו'), ואם קבל זה עליו בלב שלם, נמצא בטוח בעצמו שכבר לא יצוייר יותר שום דבר חוצץ בינו למקום ית'. וע"כ נבחן בזה שנתקדם
לממסר פקדונא דנפשיה, כי הקדים למסור נפשו בידו של הקב"ה, דהיינו לקיים מצותיו בכל השלמות עד למסירות נפש, וע"כ כשישן ורוחו מסתלק, אינו טועם עוד בזה א' מששים ממיתה, שהוא כח הס"ם, אלא רק בחינת מסירת נפש בדרך מצוה, כי כבר אין כח מיתה שולט עליו. באשר שהכניסו לכח מס"נ של מצוה. וכשעושה כן. שוב אין ממשלת הלילה יכולה לפגום אותו, ולהפסיקו מנועם עבודתו ית', כי אצלו כבר הערב והבוקר יום אחד, ואין הלילה אלא חלק מהיום ממש. וע"כ
ומיד אשתזיב מכל מרעין בישין ומכל רוחין בישין, ולא שלטין עליה, כי הלילה שלו כבר יצא מרשות הס"א, שהרי לא יצוייר לו עוד, שום דבר חוצץ בינו ובין השכינה הקדושה, ואין עוד כחות הס"א והדין שולטים עליו.
