זהר

קפב) ובאינון ככבייא, אית ככבא חד דלא אתא לההוא נוקמא, ואתלטיא לעלמין, דכד שארי לאנהרא, אתאן שאר ככבייא ובלעין ליה, ולכל סיעתא דיליה, ואתאבידו כלהו כחדא. כד"א, אורו מרוז אמר מלאך יי'. וכי רשות אית למלאכא בהאי. אלא דא הוא מלאך, דכתיב ביה ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל. ודא הוא דכל קרבין דיליה אינון.

פירוש הסולם

קפב) ובאינון כוכביא אית וכו': ובאלו הכוכבים היה כוכב אחד שלא בא לאותה הנקמה, ונתקלל לעולם, אשר כשמתחיל להאיר באים שאר הכוכבים ובולעים אותו ואת כל המחנה שלו ונאבדים כולם כאחד. כש"א אורו מרוז אמר מלאך ה'. שואל, וכי יש לו רשות למלאך בזה. שיקלל למי. ומשיב, אלא זהו מלאך שכתוב בו, ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל. וזה הוא שכל המלחמות הן שלו. דהיינו המלכות.