זהר

קפב) אדהוו יתבי, אמרי הא רמש ליליא. א״ל לר״ש, אי חסידא קדישא, נהירו דעלמא, טול פנקסא דאחמתא דא, וטול שרגא, וכתוב מלין אלין, דהא מטא זמנא דילן, לפקדא כל חד וחד לגו קבריה, עד פלגו ליליא, דקב״ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך, הואיל ויהבו לן רשו, לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי, בכה ר״ש וגעא.

פירוש הסולם

קפב) אדהוו יתבי אמרי וכו׳: בעוד שהיו יושבים, אמרו, הנה נחשך הלילה. אמר לו לר' שמעון, אהה חסיד קדוש אור העולם, קח ספר מתיק הזה, שהוא כלי שמשימים בו כתבים, וקח נר, וכתוב דברים אלו. כי הגיע הזמן שלנו, שיפקוד כל אחד את קברו עד חצות לילה, ואז נכנס הקב"ה לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, ואז כל אחד ואחד ממנו פורח שמה. ולמחר נהיה אצלך משום שניתנה לנו רשות, להשלים המתנה ששלחו לך. דהיינו להשלים גילוי הסודות. פרחו. בכה ר״ש וגעה.