זהר

קפב) ואברהם הוה אזיל בגינה, למיכל שללא משאר עמין, וסמיך על זכותא דילה, דלא יכלון לאענשא ליה, ולחייכא בה. ובגיני כך לא יהיב מדי למימר אחותי היא. ולא עוד, אלא דחמא חד מלאכא אזיל קמה, ואמר ליה לאברהם, לא תדחל מנה, קב״ה שדר לי, לאפקא לה ממונא דשאר עמין, ולנטרא לה מכלא. וכדין לא דחיל אברהם מאתתיה, אלא מניה, דלא חמא עמיה מלאכא, אלא עמה. אמר הא היא מתנטרא, ואנא לא נטירנא. ובגיני כך אמר, אמרי נא אחותי את וגו׳.

פירוש הסולם

קפב) ואברהם הוה אזיל וכו׳: ואברהם היה הולך בזכותה, לאכול שלל שאר העמים, דהיינו, שלל לא יחסר. וסמך על זכות שלה שלא יוכלו להענישו ולצחק בה. ומשום זה לא נתן להם כלום, במה שאמר, אחותי היא. ולא עוד אלא שראה מלאך אחד הולך לפניה, ואמר לאברהם, אל תפחד בשבילה. כי הקב״ה שלח אותי להוציא הכסף של שאר העמים ולשמרה מכל. ואז לא פחד אברהם על אשתו אלא על עצמו, כי לא ראה המלאך עמו, אלא עם אשתו. אמר, הרי היא משומרת ואני איני משומר, ומשום זה אמר, אמרי נא אחותי את וגו׳.