זהר

קפא) אמר ליה, בגין דסמיכין תרין אתוון אהדדי. ותו, דהא את ט' גניז וטמיר. ואיהו נהיר נהירו דכלהו, דהא את דא נהירו דכלהו הוי. ולאו נהירו אשתכח בר מאת דא, דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב. והוא נהירו דההוא נהורא דגניז וטמיר. ועל דא כתיב, לא ימנע טוב להולכים בתמים. ודא איהו נהורא דכלהו שבטין. ובגין כך לא אתגלף בהו. ותו, דכלהו תריסר נפקי מגו אכסדרא דא טמירא, דאיהי ברזא דאת ט', ובג"כ איהו טמיר וגניז, ולא אתחזי בהו.

פירוש הסולם

קפא) אמר ליה בגין וכו': א"ל, משום שב' אותיות אלו סמוכות זו לזו. כלומר, שהסמיכות שלה תורה חטא. ע"כ לא היו בשבטים. ועוד, כי אות ט' גנוזה ונסתרת, שהיא תורה על יסוד הבינה, והיא מאירה הארת כולן, ואין אור נמצא חוץ מן אות הזו, כי כל האורות יוצאים מיסוד הבינה, שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב, שהוא הארת אור ההוא שבאות ט', הגנוזה והנסתרת. ועל אות הזאת כתוב, לא ימנע טוב להולכים בתמים, וזה הוא האור של כל השבטים. וכיון שהיא גנוזה כל כך אינה נמצאת בשבטים. ועוד, שכל י"ב שבטים יוצאים מאכסדרא הזו, שהוא יסוד דבינה, הנסתרת, שהיא בסוד אות ט', וע"כ היא נסתרת וגנוזה ואינה נראית בשבטים.