זהר

קפא) ואי תימא, שבת הגדול, ואיהו לעילא, אמאי אקרי שבת. אלא ודאי הכי הוא. ורזא דמלה, בכל אתר נקודה דאיהי עקרא דכל עינא, אקרי בת. כד"א, שמרני כאישון בת עין, בגין דאיהי עקרא דכל עינא, אקרי בת.

פירוש הסולם

קפא) ואי תימא שבת וכו': ואם תאמר, שבת הגדול, שהוא בינה הנקראת ג"כ שבת, והיא למעלה, ששם החכמה נסתרת ואינה מגולה, למה נקראת היא שבת. ומשיב, אלא ודאי כך הוא, שנקראת שבת, וסוד הדבר, כי נקודה, בכל מקום שהיא היא עיקר העין, כלומר, שיש בה חכמה המכונה עינים, היא נקראת בת, כמש"א שמרני כאישון בת עין, כי משום שהיא העיקר של כל העין, היא נקראת בת. פירוש. ג' גוונין יש בעין שהם חג"ת, וגוון הד' היא נקודה שחורה, שהיא המלכות, ובה לבד מתגלה החכמה הנקראת עין, ע"כ היא העיקר של כל גווני העין.