חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קפא

זהר

קפא) אמר לון, מן הדין, הוה ליה למברייה כך, בגין דאורייתא בגיניה אתבריאת דכתיב בה עונשא לרשיעייא, ואגרא לצדיקייא, ולא הוה אגרא לצדיקייא ועונשא לרשיעייא אלא בגין אדם דבריאה, לא תהו בראה לשבת יצרה. אמרו ודאי כען שמענא מה דלא שמענא עד השתא, דודאי לא ברא קודשא בריך הוא מלתא דלאו איהו צריך.

פירוש הסולם

קפא) אמר לון, מן הדין הוה ליה למברייה כך, בגין דאורייתא בגיניה אתבריאת דכתיב בה עונשא לרשיעייא ואגרא לצדיקיא: אמר להם, מן הדין היה לו לבראו כך, באור וחשך, משום שהתורה נברא בשביל האדם, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא הוה אגרא לצדיקיא ועונשא לרשיעייא אלא בגין אדם דבריאה, לא תהו בראה וגו', ולא יצוייר שיהיה שכר ועונש אלא באדם דבריאה, הכלול מאור וחשך, כמ"ש, לא תהו בראה לשבת יצרה. שלא נברא העולם להיות בתהו, דהיינו בחשך להרשעים, אלא לשבת יצרה, דהיינו ליתן שכר טוב לצדיקים. והשכר הוא השגת התורה, כמ"ש ומלאה הארץ דעה וגו'. כי אורייתא וקב"ה חד הוא. ואם לא היה נברא האדם באור וחשך, שיתכן בו ענין הבחירה בין טוב ורע וענין שכר ועונש, לא היה אפשרות שיתגלה שכר הטוב הזה לצדיקים, דהיינו המקובל בהתורה שנבראה בשבילו. אמרו ודאי כען שמענא, מה דלא שמענא עד השתא, דודאי, לא ברא קב"ה מלתא דלאו איהו צריך, אמרו החברים, ודאי שמענו עתה, מה שלא שמענו עוד עד היום, ועתה ברור, שלא ברא הקב"ה דבר מה שאינו צריך לו.