זהר

קפא) רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, עד דהוו אזלי, חמו ליה לרבי יוסי סבא, דהוה אזיל בתרייהו יתבו, עד דמטא לגבייהו. כיון דמטא לגבייהו, אמרו השתא ארחא מתתקנא קמן, אזלו, אמר רבי חייא עת לעשות ליי'. פתח רבי יוסי ואמר, פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פיה פתחה בחכמה, דא כ"י, ותורת חסד על לשונה אלין אינון ישראל, דאינון לישנא דאורייתא, דמשתעי בה יומי ולילי.

פירוש הסולם

קפא) רבי חייא ורבי יוסי וכו': ר"ח ור"י היו הולכים בדרך, בעוד שהיו הולכים ראו את רבי יוסי סבא, שהיה הולך אחריהם. ישבו, עד שהגיע אליהם. כיון שהגיע אליהם, אמרו, עתה הדרך מתתקן לפנינו. הלכו. אמר רבי חייא, ​עת לעשות לה'.
פתח רבי יוסי וכו': פתח ר"י ואמר, ​פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פיה פתחה בחכמה, סובב על כנסת ישראל, שהיא השכינה, ותורת חסד על לשונה, אלו הם ישראל, שהם לשונה של התורה, כי מדברים בה יום ולילה.