זהר

קפא) אשתכח דכל שלימו דעילא ותתא, בכהנא תלייא. דאי אתער כתרא דיליה, כלא אתער וכלא בשלימו אשתכח. וע"ד כתיב וכפר על הקדש. בקדמיתא וכפר על הקדש. לאסגאה שלמא בעלמא, ולאסגאה חידו בעלמא. וכד חידו דזווגא אשתכח במלכא ובמטרוניתא, כל שמשין, וכל בני היכלא, כלהו אשתכחו בחידו. וכל חובין דחבו קמי מלכא, אתכפר להו. הה"ד, מכל חטאתיכם לפני יי' תטהרו. ובג"כ כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו. בשעתא דעאל לזווגא להו, ובשעתא דמזדווגין מלכא ומטרוניתא, ההיא שעתא וכפר בעדו ובעד ביתו.

פירוש הסולם

קפא) אשתכח דכל שלימו וכו': נמצא שכל השלמות שלמעלה ושלמטה תלויה בכהן, שאם הספירה שלו מתעוררת, הכל מתעורר, והכל נמצא בשלימות. וע"כ כתוב, וכפר על הקדש. בתחילה וכפר על הקדש, דהיינו להרבות שלום בעולם ולהרבות שמחה בעולם, וכשנמצאת שמחת הזווג במלך ובמלכה, כל המשמשים וכל בני ההיכל, כולם נמצאים בשמחה, וכל החטאים שעשו לפני המלך מתכפרים להם. ז"ש, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ומשום זה כתוב, וכל אדם לא יהיה באהל מועד, בבאו לכפר בקדש עד צאתו, שהוא בשעה שנכנס לזווג אותם, ובשעה שמזדווגים המלך והמלכה, בשעה ההיא, וכפר בעדו ובעד ביתו.