זהר

קפא) שם יהו״ה, י׳ דיליה ברישא דחרבא, דלית מאן דנצח ודאי למארי חרבא דא, ובה נצח לכל סטרין אחרנין, ולית חד קיימא קמיה. גופא דהאי חרבא ו'. זכאה איהו מאן דידע לאניף לה בידיה, לכל סטרא, עילא ותתא וארבע סטרין, בשית ספירן. תרין פיפיות דחתיך בהון עילא ותתא מתרין סטרין, אינון ה״ה. ונקודה אֱלֹהִים, והיינו נרתק דיליה, ובג״ד בינה נקודה אֱלֹהִים כגוונא דא יֱהֹוִ"ה כמה דאתמר.

פירוש מעלות הסולם

קפא) שם הוי״ה י׳ וכו׳: ד׳ אותיות של שם הוי״ה י׳ שלו היא בראש החרב, כי ודאי אין מי שנצח לבעל חרב זה, ובחרב זו מנצח לכל צדדים אחרים, ואין לשום אחד מהם קיום לפניו. הגוף של אותה חרב הוא ו׳ של שם הוי״ה. אשרי לו למי שיודע להניף לה בידיו לכל צד, למעלה ולמטה ולארבע רוחות בשש ספירות, כי נצח הוד הם מעלה מטה, וחסד גבורה תפארת יסוד, הם ד׳ רוחות. שני פיפיות של החרב החותך בהם למעלה ולמטה משני הצדדים הם ה׳ ה׳ של שם הוי״ה. ונקודות השם, הן נקודות של שם אלקים דהיינו חטף סגול חולם חיריק. היינו נרתיקו של החרב, ומשום זה בינה יש לה שם הוי״ה בנקודות של אלקים, כעין זה הוי״ה חטף סגול תחת הי', ה׳ ראשונה בחולם, ותחת הו׳ חירק כמו שלמדנו.
פירוש. כמו שצריכים כלי מלחמה בגשמיות לגרש ולהכניע את השונאים הבאים להחריב את הארץ, כן הוא ממש ברוחניות, בעולמות העליונים, שצריכים כמה מיני דינים כדי לגרש את החיצונים, שלא יטו שפע הקדושה לצדם, ויחריבו מקורות השפע, ומקורם של אלו כלי מלחמה יוצאים במדרגות הקדושה עצמן ומשם נמשכים למטה להכניע ולהרחיק את החיצונים והקליפות מן שפע הקדושה.
והנה אחד מן כלי המלחמה אלו, הוא חרב שהוא סוד הדינים של מסך דחירק אשר הקו האמצעי משמש בו בכדי למעט את הג"ר שבקו שמאל, ואז הוא מכניע אותו ומייחדו עם הימין ושניהם מאירים בפרצוף ומתגלים המוחין הנקראים תורת הוי״ה, והיא המכניעה ומשמידה את הסט״א, וזוהי החרב. וגילויה הוא ע״י שתוף מלכות בבינה, המשוה צורתן זו לזו, שבעת קטנות יש לבינה צורת מלכות, ובעת גדלות יש למלכות צורת בינה, דהיינו שמשגת את המוחין שלה. וע״כ יש לשתיהן אותה אות בשם הוי״ה בסו״ה ותלכנה שתיהן, דהיינו ה׳. ולכן הן בצורה אחת בפי החרב שנבחנות לב׳ פיות של החרב שהיא התורה, ובהן עיקר כח החרב, כי זולת ההשואה שביניהן לא היה שום גילוי אל התורה. ונמצא שבהן עיקר הפעולה להשמיד את הסט״א כמו שבחודו של חרב הוא עיקר פעולתו של החרב.
גם צריכים לדעת איך לנענע את החרב לכל צד מד׳ רוחות העולם, ומעלה ומטה, באופן שלא תהיה שום אחיזה לסט״א בשום ספירה מן הספירות של זו״ן הנקראים עולם, (עיין בסלם במאמר הינוקא פרשת בלק) ואז ממשיכים חיים אל הקדושה ומיתה לסט״א.
וזה אמרו שם הוי״ה היינו הכולל של החרב שעליו נאמר ואשר חרב גאותך. י׳ דיליה ברישא דחרבא וכו', י׳ של שם הוי״ה שה״ס חכמה היא ראש ושורש הכל. גופא דהאי חרבא ו׳, היינו קו האמצעי ז״א הוא עיקר וגוף של החרב הממעט את ג״ר דשמאל, וזה נחשב כמו שחותך את ראש הסט״א שכל יניקתה הוא מג״ר אלו. זכאה איהו מאן דידע לאניף וכו', כי צריכים לנענע את החרב באופן שלא תהיה שום אחיזה לסט״א בשום ספירה מו״ק דזו"ן, עילא ותתא הם נצח הוד. וארבע סטרין הם חסד גבורה תפארת מלכות שהם ד׳ רוחות העולם, דרום צפון מזרח מערב. תרין פיפיות בינה ומלכות דחתיך בהון עילא ותתא מתרין סטרין וכו', כי ישנם ב׳ כחות המיעוט, א׳ הבא מחמת מלכות הממותקת בבינה שנקרא עילא וא׳ מחמת כח המלכות עצמה שנקרא תתא (עיין בסלם פרשת שופטים בתחילתו) בסו"ה צדק צדק תרדוף. חתכין תרין דינין, דינא מפי ב״ד דלעילא, ודינא מפי ב״ד דלתתא.
ומ״ש ונקודה אלקים וכו', הוא כי בינה עצמה היא הוי״ה, מדת הרחמים, וע״י שהעלתה אליה את מלכות להמתיקה נכללה גם בינה ממדת הדין שבמלכות, ולכן הניקוד של הוי״ה זו דבינה הוא בנקודות של שם אלקים המורה דין בסוד נרתק ולבוש אל הבינה המתלבשת בה וממתיקה. (עיין בזהר אחרי מות בסלם מאמר הוי״ה בניקוד אלקים) ויש בזה ג׳ מדרגות הנקראות בשמות של דין, שמדרגת הבינה נקראת הוי״ה בנקוד אלקים, ומדרגת גבורה נקראת אלקים גם באותיות. ומדרגת מלכות נקראת אדנ״י, שהם ג׳ שמות של דין, כי המדובר הוא בקו השמאל שהוא דין, ושורשו הוא בינה, ולהיותה רחמים אלא שנכללה מדין לכן היא מרומזת רק בנקודות של אלקים לבד, ועצמותה היא הוי״ה. וממנה נמשך לקו שמאל דז״א ושם הדין במציאות ממש אלא שכלול בימין ולכן הוא סוד אלקים גם באותיות. וממנו נמשך למלכות שהיא נבנית כולה מקו שמאל וע״כ נקראת אדנ״י שהוא אותיות דין במפורש, וכולן מתקשרות זו בזו.