זהר

קע) ועל דא לא אמרינן, ברוך את יי' המבורך, אלא ברוך יי', דאלמלא לא מטי התם נביעו ממקורא עלאה, לא אתמליא בירא כלל, ועל דא המבורך, אמאי איהו המבורך. בגין דאיהו אשלים ואשקי לעולם ועד. עולם ועד דא איהו שבת דמעלי שבתא, ואנן תקעין ברכאן באתר דאקרי מבורך. וכיון דמטאן התם, כלהו לעולם ועד, ודא איהו ברוך יי' המבורך. עד הכא, מטון ברכאן מעלמא עלאה, וכלהו לעולם ועד, לאתברכא ולאתשקאה, ולמהוי שלים כדקא יאות, מליא מכל סטרין.

פירוש הסולם

קע) ועל דא לא וכו': ועל כן לא נאמר, ברוך את ה' המבורך, אלא ברוך ה', כי אם לא היה מגיע שם, ליסוד דז"א, הנביעה ממקור העליון, מיסוד דבינה, לא היה מתמלאת הבאר כלל, שהיא המלכות. כי אין המלכות יכולה לקבל אלא מיסוד דז"א, וע"כ, אומרים המבורך, שהוא יסוד דז"א, למה הוא מבורך, הוא משום שהוא משלים ומשקה לעולם ועד, עולם ועד, זה הוא שבת של כניסת השבת, דהיינו המלכות, ואנו מביאים הברכות במקום שנקרא מבורך, שהוא יסוד דז"א, וכיון שמגיעות שם, כולן נמשכות לעולם ועד, שהוא המלכות, וזה הוא ברוך ה' המבורך, עד כאן, דהיינו עד היסוד דז"א שנקרא מבורך, מגיעות הברכות מעולם העליון, שהוא בינה, וכולן נמשכות לעולם ועד, שהוא המלכות, להתברך ולהישקות ולהיות שלמה כראוי, מלאה מכל הצדדים.