זהר

קע) קמו כלהו חברייא, ואמרו רבי, הב לנא רשו, למללא בהאי אתר אמרו, והא לא אוקמת לעילא דעלת העלות אמר לכת"ר נעשה אדם, אמר לון הוו שמעין אודנייכו, מה דפומכון ממללן, והא לא אמרית לכו השתא, דאית דאתקרי עלת העלות, ולאו איהו ההוא דאתקרי, עלת על כל עלות, דלעלת על כל עלות לית ליה תניינא, דנטיל עצה מניה, דאיהו יחיד קדם כלא, ולית ליה שותפו.

פירוש הסולם

קע) קמו כלהו חברייא ואמרו: רבי הב לנו רשו למללא בהאי אתר, אמרו והא לא אוקמת לעילא דעלת העלות אמר לכתר נעשה אדם. קמו כל החברים ואמרו לר"ש: רבי תן לנו רשות לדבר במקום הזה, אמרו לו, וכי לא ביארת למעלה, שעלת העלות אמר לכתר נעשה אדם. פירוש, החברים הבינו בדברי ר"ש שעלת על כל עלאין הוא אדם קדמון, שהוא כתר לכל העולמות ואין למעלה ממנו שום מדרגה, כי הוא מדרגה הראשונה שנאצלה מא"ס ב"ה. ועלת העלות, חשבו שהוא כנוי לעתיק דאצילות. כנ"ל בדיבור הסמוך. ואחר זה שאמר שכל מדרגה ומדרגה אמרה להעליונה ממנה נעשה אדם, נמצא שגם עלת העלות שהוא עתיק אמר לא"ק שהוא כתר, נעשה אדם. ואותו הכתוב ראו עתה כי אני וגו' ידעו החברים דקאי על עתיק. וע"כ הקשו לו איך אמר עתיק, ואין אלקים עמדי ליטול עצה מניה, הרי יש לו ליטול עצה מהכתר שהוא א"ק, כמו שאמר ר"ש לעיל, שכל עלול אמר לעלתו נעשה אדם. אמר לון הוו שמעין אודנייכו מה דפומכון ממללן: אמר להם ר"ש, ישמעו אזניכם מה שפיותיכם מדברים. והא לא אמרית לכו השתא דאית דאתקרי עלת העלות ולאו איהו ההוא דאתקרי עלת על כל עלות, האם לא עתה אמרתי לכם, שיש שנקרא בשם, עלת העלות, והוא אינו אותו הנקרא בשם עלת על כל העלות, דלעלת על כל עלות לית ליה תניינא דנטיל עצה מניה, דאיהו יחיד קדם כלא, ולית ליה שותפו, אשר לעלת על כל העלות אין לו שני, שיקח עצה ממנו, כי הוא יחיד קודם כל, ואין לו שתוף.