זהר

קעט) ת"ח, אית ימים ואית ימים. ימי חול, כמה דאתמר, ואלין קיימין לבר לעמין. ימי השבת, דאינון ימי השבוע, קיימין לישראל. וכד סלקא האי נקודה, כלא אתגניז, ואיהי סלקא, כיון דאיהי סלקא, אקרי שבת.

פירוש הסולם

קעט) ת"ח אית ימים וכו': בוא וראה, יש ימים ויש ימים, יש ימי חול, כמו שלמדנו לעיל, שהם חג"ת נה"י דס"א, והם עומדים לחוץ, אל העמים. ימי השבת, שהם ששת ימי השבוע, עומדים לישראל, שהם חג"ת נה"י דמלכות כנ"ל. וכשעולה נקודה הזו, שהיא מלכות דמלכות, דהיינו המלכות מבחינתה עצמה, הכל נגנז, דהיינו כל שש הספירות חג"ת נה"י שבה נגנזות והיא עולה, כנ"ל בדבור הסמך, כיון שהיא עולה, נקראת שבת.