זהר

קעט) ואי תימא והא כתיב וימת, וימת. דאתבטלו לגמרי. לאו הכי, אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה, קארי ביה מיתה. כד״א, וימת מלך מצרים, דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם, אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו.

פירוש הסולם

קעט) ואי תימא והא וכו׳: ואם תאמר, הרי כתוב, וימת. וימת משמע שנתבטלו לגמרי. ומשיב, אינו כן. אלא כל מי שיורד ממדרגה הראשונה שהיה בו, נקראת בו מיתה. כש״א וימת מלך מצרים, שפירושו, שירד ממדרגתו הקודמת שהיה עומד בו. דהיינו שנצטרע. (שמו"ר פ״א ל״ג) אף כאן, כיון שירדו מעולם אצילות למדרגת בי״ע נחשב להם למיתה. וכיון שנתקנה בהם צורת אדם, בג׳ קוין, נקראו בשמות אחרים, ונתבשמו על ידו בקיום, ומתקיימים במקומם.