זהר

קעט) שמא קדישא דנפקא מהאי, סלקא לעילא, עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה, ושכינתא דלתתא, אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. וע״ד כתיב, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. וכדין קב״ה מברך לון לישראל.

פירוש הסולם

קעט) שמא קדישא דנפקא וכו׳: השם הקדוש היוצא מברכת כהנים עולה למעלה עד כסא ההוא שלמעלה, שהוא בינה. והכל, שכינה העליונה שהיא בינה, ושכינה תחתונה, שהיא מלכות, מודים ומסכימים עם הכהן בברכות האלו, וכל אלו ששים ממונים שעל כל אות ואות כנ״ל בדבור הסמוך, מתברכים. וע״כ כתוב, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. ואז הקב״ה מברך את ישראל.