זהר

קעט) אמר קב"ה, ישראל אי אתון ידעין, כמה אוכלוסין, כמה חיילין, מתעכבין בגינייכו, תנדעון דלית אתון כדאי למיקם בעלמא, אפילו שעתא חדא. ועכ"ד מה כתיב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו', ויצא אל המזבח, אל המזבח סתם, אשר לפני יי' סתם. וכפר עליו לבתר, ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו'. וכפר עליו מאי קא מיירי. א"ר יוסי, לאתערא חסד בעלמא בקדמיתא.

פירוש הסולם

קעט) אמר קב"ה, ישראל וכו': אמר הקב"ה: ישראל, אם הייתם יודעים, כמה גדודים כמה צבאות מתעכבים בעבודתם בשבילכם למעלה, הייתם יודעים, שאין אתם ראוים להיות בעולם אפילו שעה אחת. ועכ"ז, מה כתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'. ולפיכך, ויצא אל המזבח, נאמר, על המזבח, סתם, שאינו מוכרח שהוא המזבח שלמטה במקדש. וכן, אשר לפני ה' סתם, שאינו מוכרח שהוא בבית המקדש. אלא המזבח, רומז על מזבח של מעלה, שהוא המלכות, שהוא לפני ה', שהוא ז"א. ואח"כ, וכפר עליו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו'. שואל, אם רומז על המלכות, וכפר עליו, מהו פירושו, וכי שייכת כפרה למעלה. א"ר יוסי, וכפר עליו פירושו, לעורר החסד בעולם בתחילה.