זהר

קעט) אבל יותרת הכבד, לא יהיבת לבעלה אלא שיורין ופסולת. ומאי ניהו בעלה, אל אחר ומאלין שיורין דנטיל מנה, אתעביד דם טחול חשוך ואוכם. הוא נחש רמאי, דפתי לחוה דאיהי לבא, וגרם לה מותא.

פירוש מעלות הסולם

קעט) אבל יותרת הכבד וכו׳: אבל יותרת הכבד, שהיא הנחש נוקבא של סמא"ל, לא נותנת לבעלה אלא שיריים ופסולת. אחר שהיא מזנה עם הכל, ונכללת מכל מיני הדינים. כנ״ל אות קע״ו) שואל, ומי הוא בעלה, ומשיב, כבד אל אחר, שהוא סמא״ל, שהוא מדינים דדכורא, והנחש בת זוגו היא זונה, ומזנה עם כחות אחרים ומקבלת מהם דינים דנוקבא, ומאלו השיריים שלוקח ממנה נעשה דם הטחול חשוך ושחור, כי דינים דנוקבא קשים יותר מדינים דדכורא. (זהר פנחס ברע״מ אות שע״ח) הוא הנחש הרמאי שפתה לחוה לאכול מעץ הדעת, ואמר לה לא מות תמותון, שהיא הלב כמ״ש להלן (אות קפ״ב) איהי בדיוקנא דשכינתא וגרם לה המות.