פירוש הסולם
קעח)
מה רב טובך, דא טובא דאתגניז, ליראיך, לאינון דחלי חטאה: ועם כל האמור מבאר הכתוב, אשר מה רב טובך, יורה על הטוב שנגנז, דהיינו על האור הגנוז. ליראיך, היינו שנגנז בשביל יראי חטא, העוסקים בתורה כנ"ל.
פעלת לחוסים בך, מאי פעלת, דא עובדא דבראשית, פעלת לחוסים בך, שואל, מה יורה המלה
פעלת, ואומר, שיורה על פעולות מעשה בראשית. כלומר, שכל מעשה בראשית לא נעשה ואינה מתקיימת אלא בשביל לומדי התורה, הממשיכים בזכות תורתם את אור הגנוז, כנ"ל.
רבי אבא אמר, דא גן עדן, דהא באומנותא עביד ליה קב"ה בארעא כגוונא דלעילא לאתתקפא ביה צדיקייא. רא"א, הכ' פעלת קאי על ג"ע כי באומנות עשה הקב"ה את ג"ע התחתון שבארץ, בשוה למעלת ג"ע העליון, שיתחזקו שם הצדיקים.
הה"ד פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, דהא הוא נגד בני אדם, ואחרא, נגד עלאין קדישין, וז"ש פעלת וגו' כי ג"ע התחתון הוא נגד בני אדם, והאחר שהוא ג"ע העליון, אינו אלא בשביל הקדושים העליונים, ולא בשביל בני אדם.
אר"ש ג"ע לעילא, ונגד בני אדם הוי לאתכנשא ביה צדיקיא דעבדי רעותא דמאריהון: ר"ש אומר, שהכתוב פעלת קאי על ג"ע העליון, ומ"מ נגד בני אדם נחשב, משום שמתאספים שם הצדיקים העושים רצונו של רבונם, כלומר אע"פ שהג"ע העליון אינם בשביל בני אדם, מ"מ הצדיקים שבג"ע התחתון עולים באוירא לג"ע העליון, כנ"ל
(בהקדמת הזהר דף קי"ג אות ק"ט) שאומר,
ופרחי באוירא וכו' בההוא ג"ע דלעילא, ופרחי ואסתחיין בטלי נהרי אפרסמונא דכיא, ונחתי ושראן לתתא ע"ש. ומשום שהצדיקים עולים ומתאספים שמה, אע"פ שמוכרחין לחזור ולירד למקומם, מ"מ נחשב משום זה, נגד בני אדם.
